דימום וסתי כבד, המכונה גם שטף וסת, הוא מצב בו אישה מאבדת כמות מוגזמת של דם במהלך מספר מחזורים חודשיים רצופים.
שטף וסת עלול להתרחש מעצמו או בשילוב עם תסמינים אחרים, דוגמת כאבי מחזור עזים. דימום כבד אינו מצביע בהכרח על בעיה רפואית, אך הוא עשוי להשפיע על אישה מבחינה פיסית, רגשית וחברתית, ועלול לגרום לשיבוש חיי היומיום.
הגורמים לדימום וסתי כבד
מספר מצבים או טיפולים רפואיים נקשרים לשטף וסת, ובכללם:
שרירנים ברחם – גידולים שאינם סרטניים אשר עלולים לגרום לכאבי אגן ודימום כבד.
תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) – נשים עם מצב זה סובלות ממספר ציסטות בשחלות.
אנדומטריוזיס – מצב בו פיסות קטנות של רירית הרחם נמצאות מחוץ לרחם, כגון בחצוצרות, בשחלות, בשלפוחית השתן או בנרתיק.
מחלה דלקתית של אגן הירכיים (PID) – זיהום מתמשך באגן אשר עלול לגרום לכאבים, חום ודימום לאחר קיום יחסי מין, או בין המחזורים החודשיים.
תת פעילות של בלוטת התריס – מצב זה עלול לגרום לעייפות, עצירות, אי סבילות לקור, שינויים בעור, ודימום כבד.
גורמים נוספים הם שימוש בתרופות נוגדות קרישה, שימוש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון, הפרעות של קרישת דם, מחלת כבד או מחלת כליות, וסרטן הרחם, אם כי זהו גורם נדיר ביותר. בנוסף, טיפולים רפואיים מסוימים עלולים לגרום לדימום וסתי כבד, והם כוללים תרופות נוגדות קרישה, וכימותרפיה.
טיפול בדימום וסתי כבד
במקרים מסוימים, מחזור חודשי כבד אינו כרוך בטיפול רפואי, היות והוא עשוי להיחשב לתופעה טבעית אשר אינה משבשת את אורח החיים. אם הטיפול הוא הכרחי, יש לקבל טיפול תרופתי.
יחד עם זאת, לעיתים נדרש מעט זמן על מנת לאתר את התרופה המתאימה ביותר, היות ויעילות הטיפול התרופתי משתנה וחלק מהתרופות פועלות אף כאמצעי מניעה. אם טיפול תרופתי אינו עובד, ניתן לשקול אפשרות של ניתוח.
הרופא יסביר לאישה את תופעות הלוואי החמורות העלולות להתרחש בעקבות הטיפולים הרפואיים, והשלכות הטיפול על הפוריות. מטרת הטיפול היא לעצור את הדימום הוסתי המופרז; לשפר את איכות החיים; ולמנוע אנמיה מחוסר ברזל.
אפשרויות הטיפול השונות כוללות:
תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות
מפחיתות את הדימום הכבד, ונצרכות בצורת טבליות מתחילת המחזור החודשי, או ממש לפניו, ועד שהדימום מפסיק. התרופות המומלצות הן נפרוקסן ואיבפרופן, ונלקחות בדרך כלל שלוש או ארבע פעמים ביום.
הן פועלות באמצעות הפחתת יכולת הגוף לייצר חומר דמוי הורמון הנקרא פרוסטגלנדין, הנקשר למחזור חודשי כבד. בנוסף, יש להן השפעה של משככי כאבים והן אינן מהוות סוג של אמצעי מניעה. תופעות הלוואי הנפוצות של התרופות כוללות קלקול קיבה ושלשולים.
טיפול תרופתי זה יכול לשמש למספר בלתי מוגבל של מחזורים חודשיים, כל עוד הוא מקל על תסמיני דימום וסתי כבד ואינו גורמות לתופעות לוואי שליליות משמעותיות. יחד עם זאת, יש להפסיק את הטיפול לאחר שלושה חודשים, אם הוא נמצא כלא יעיל.
הזרקת פרוגסטרון
סוג של פרוגסטרון שנקרא אצטט, זמין אף כהזרקה ומשמש לעיתים לטיפול בדימום וסתי כבד. הוא עובד באמצעות מניעת ריריחת הרחם לצמוח במהירות ומהווה סוג של אמצעי מניעה. הוא לא ימנע כניסה להריון לאחר הפסקת השימוש בו, אם כי יתכן שיתרחש עיכוב ביכולת להרות.
תופעות לוואי נפוצות של הזרקת פרוגסטרון כוללות עלייה במשקל; דימום שאינו סדיר; העדר מחזור חודשי; עיכוב ביכולת להיכנס להריון במשך חצי שנה עד עשרה חודשים לאחר הפסקת ההזרקה; ותסמינים קדם וסתיים כגון נפיחות, אגירת נוזלים בגוף ורגישות בשדיים. הטיפול ניתן אחת לעשרה שבועות, כל עוד יש בו צורך.
התקן תוך רחמי
התקן תוך רחמי הינו מכשיר פלסטיק קטן המוחדר לרחם, ומשחרר לאט הורמון הנקרא פרוגסטרון. טיפול זה מונע מרירית הרחם לגדול במהירות, וההתקן מהווה אף סוג של אמצעי מניעה, אך אינו משפע על הסיכוי להיכנס להיריון לאחר הפסקת השימוש בו.
תופעות הלוואי של ההתקן כוללות דימום שאינו סדיר שעלול להימשך למעלה מחצי שנה; רגישות בשדיים; אקנה; והעדר מחזור חודשי בכלל. ההתקן מפחית את הדימום הכבד והוא נחשב לטיפול יעיל ביותר.
גלולות למניעת הריון
משמשות לטיפול בדימום וסתי כבד. הן מכילות אסטרוגן ופרוגסטרון. יש לצרוך גלולה אחת מידי יום, במשך 21 ימים, לפני הפסקה של שבוע. בתקופת ההפסקה, אישה מקבלת את המחזור החודשי, וחוזר חלילה.
יתרון השימוש בגלולות הוא שהן מווסתות את המחזור החודשי, ומפחיתות דימום כבד וכאבים עזים. תופעות הלוואי הנפוצות של הגלולות כוללות שינויים במצב הרוח; בחילות; אגירת נוזלים בגוף; ורגישות בשדיים.
גונדוטרופין שחרור הורמון אנלוגי
זהו סוג הורמון הניתן לעיתים כזריקה לטיפול בשרירנים. מחקרים הראו כי טיפול זה יעיל בהפחתת דימום וסתי כבד. יחד עם זאת, הוא עלול להיות יקר ולגרום למומי הורמון זהים לגיל המעבר, אשר השפעותיו כוללות גלי חום, הזעה מוגברת ויובש בנרתיק. לכן, טיפול זה אינו נחשב לשגרתי, אך ניתן להשתמש בו בזמן ההמתנה לניתוח.
ניתוחים לעצירת דימום וסתי כבד
רופא נשים עשוי להמליץ על ניתוח, אם הטיפולים האחרים אינם יעילים להפחתת הדימום הכבד. קיימים שני סוגי ניתוחים המטפלים במצב, והם מתאימים רק אם המחזור החודשי הכבד נגרם באמצעות שרירנים. הניתוחים הם אמבוליזציית עורק רחם, וכריתת שרירנים.
אמבוליזציית עורק רחם
הליך פולשני המתבצע באמצעות החדרת צינורית קטנה לתוך המפשעה. חרוזי פלסטיק קטנים מוזרקים דרך הצינור לתוך העורקים, חוסמים אותם וגורמים להתכווצות השרירנים במהלך חצי שנה לאחר הניתוח, והוא כרוך באשפוז לילה אחד בלבד.
יחד עם זאת, בעקבות הניתוח עלולים להתרחש כאבים, ויש צורך בצריכת משככי כאבים חזקים אחת לשמונה שעות. קיימים אף סיבוכים אחרים עליהם ידון הרופא עם האישה, והכוללים סיכונים פוטנציאליים לפוריות, וצורך בניתוח חוזר.
כריתת שרירנים
לעיתים, ניתן להסיר את השרירנים באמצעות הליך כירורגי. יחד עם זאת, הניתוח אינו מתאים לכל סוגי השרירנים. הגינקווג יכול לקבוע אם ניתוח זה אפשרי ולפרט לאישה את הסיבוכים. כאשר הניתוח אפשרי, הוא יעיל. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, השרירנים עשויים לגדול שוב.
אם הדימום הוסתי הכבד אינו נגרם באמצעות שרירנים, ניתן לבצע מספר הליכים כירורגיים ובכללם הליך שבו נהרסת רירית הרחם או כריתת רחם, ניתוח הכרוך אף בהסרת צוואר הרחם, הצינורות והשחלות. הרופא ידון עם האישה על כל האפשרויות, כולל היתרונות והסיכונים הכרוכים בכל הליך.