צניחת חבל הטבור היא מצב רפואי מסוכן המתרחש בלידה, הבא לידי ביטוי בכך שחבל הטבור מופיע לפני ראשו של התינוק במהלך הלידה. כתוצאה מכך, מופעל על חבל הטבור לחץ שמקורו באזורים הסמוכים לחבל הטבור, כאשר בין היתר יכול להיווצר לחץ המופעל על ידי הנרתיק, צוואר הרחם, האגן ואפילו על ידי ראשו של התינוק.
מה הם הגורמים לצניחת חבל הטבור בלידה?
צניחה של חבל הטבור יכולה להיות תוצאה של מגוון גורמים, כשבין היתר הסיכוי לסיבוך זה עולה במקרה שבו קיימת דיספרופורציה בין רוחב האגן של האישה ההרה לבין הראש של העובר, במקרים שבהם השלייה ממוקמת במיקום בעייתי, במקרה של גידול סרטני באגן ובכל מקרה של מצג לא תקין של העובר, כלומר מנח צידי, מצג פנים, מצג משולב, מצג מצח או מצג עכוז.
לידה המתרחשת מתחת לשבוע ה- 34 להריון מהווה גם כן גורם סיכון למצב זה והדבר נכון גם בנוגע להריון מרובה עוברים.
מעבר לכל הגורמים שהוזכרו לעיל, לא אחת התערבות של הרופא או המיילדת עלולה להוביל לצניחת חבל הטבור הלידה. בין היתר מדובר על פקיעה יזומה של מי השפיר, ביצוע היפוך חיצוני לעובר, מדד לחץ פנימי תוך רחמי וניטור של העובר באמצעות אלקטרודה פנימית.
כיצד מטפלים בצניחת חבל הטבור בלידה?
ישנם שלושה סוגים שונים של צניחת חבל הטבור בלידה, הנבדלים בין היתר בגישה הטיפולית להלן:
Funic presentation
במצב זה ניתן למשש דרך הממברנות לולאות של חבל הטבור. אם מצב זה נוצר והעובר בשל, יש לבצע ניתוח קיסרי. יחד עם זאת, אין כיום הסכמה בקרב המומחים בתחום כיצד יש לפעול אם מצב זה מתרחש כאשר העובר עדיין לא בשל. הטיפול השמרני ביותר במצב זה הוא אשפוז של האישה ההרה לצורך מנוחה בתנוחת טרנדלנבורג על מנת לנסות להוביל לרה-פוזיציה של חבל הטבור.
צניחה גלויה
במצב זה חבל הטבור מקדים את הראש של העובר ולא אחת יוצא לתעלת הלידה לפני יציאת העובר. אבחון של צניחה גלויה מתבצע על ידי מישוש של חבל הטבור במקום ראשו של העובר בתעלת הלידה. במצב זה המהווה מצב חירום רפואי, יש להעריך באופן מידי את מצבו של העובר ולוודא כי הוא בחיים.
על היולדת לקרב את הברכיים שלה לכיוון החזה בזמן שעל המיילד ללחוץ על הראש של העובר כלפי מעלה על מנת למנוע את הלחץ על חבל הטבור, כאשר במצב זה יש להישאר עד לרגע שבו ניתן יהיה להתחיל בניתוח קיסרי.
בנוסף לכך, במצב זה יש למלא את שלפוחית השתן (על מנת לגרום להעלאה נוספת של ראש העובר) בכ- 400-700 מ"ל סליין. עד לביצוע ההרדמה יש לתת לאם חמצן ובמהלך הניתוח הקיסרי יש לבצע חתך אמצעי מהיר בבטן.
צניחה שאינה גלויה
במקרה הזה לא ניתן למשש את חבל הטבור הממוקם בסמוך לעובר. עם זאת, יש לחשוד בצניחה גלויה אם מתרחשים שינויים מסוימים במוניטור העוברי כמו לדוגמה ברדיקרדיה, האטות משתנות או שתיהן. גם במקרה הזה הטיפול השמרני כולל שינוי תנוחה, כאשר אם הדופק חוזר למצב תקין, ניתן להמשיך עם הלידה, אך אם הפרעות הקצב ממשיכות, יש לבצע ניתוח קיסרי בדחיפות.
באופן כללי, במרבית המקרים ניתוח קיסרי הוא הטיפול המועדף, אך ייתכן שניתן יהיה לבצע לידה וגינלית. לידה וגינלית מתאפשרת רק אם לא קיימת דיספרופורציה בין האגן של היולדת לראש של העובר, אם צוואר הרחם נמצא במצב של פתיחה מלאה ורק כאשר רופא מנוסה קובע כי אכן הלידה הווגינלית אפשרית כמובן.
מה הם הסיבוכים של צניחת חבל הטבור בלידה?
הסיבוכים האימהיים כוללים את כל הסיבוכים שמוקרם בניתוח קיסרי, כאשר הסיבוכים העובריים משתנים בהתאם למשך הזמן שבו הופעל הלחץ על חבל הטבור ולמידת הלחץ. ככול שהלחץ הופעל למשך זמן רב יותר ובעוצמה גבוהה יותר, כך הפגיעה באספקה התקינה של החמצן לעובר תהיה חמור יותר. במקרה שבו הלחץ נמשך יותר מחמש דקות, הפגיעה באספקת החמצן עלולה להוביל לנזק מוחי חמור ובלתי הפיך וכן לגרום למותו של העובר. עד עשרים אחוז מתמותת העוברים הם תוצאה של צניחת חבל הטבור.