הרחם בני משלוש שכבות שונות של תאים. השכבה העיקרית בגודלה היא השכבה האמצעית, שכבת השריר, המכונה "מיומטריום". שכבה זו מצופה בחלקה הפנימי (הפונה לחלל הרחם) בשכבת תאים הקשורים אלו לאלו בצפיפות – שכבת האנדומטריום. בחלקה החיצוני (הפונה לחלל הבטן) מצופה שכבת השריר בשכבת תאים המוכנה פרימטריום.
גידולים ממאירים של הרחם נוטים להופיע בשכבת הציפוי הפנימית, שכבת האנדומטריום. הגידולים המתפתחים מסוג תאים אלו (המכונים תאי אפיתל) נקראים "קרצינומות", והגידול הנפוץ ברחם הוא קרצינומה של האנדומטריום (Endometrial carcinoma). גידולים ממאירים נדירים למדי יכולים להופיע גם בשכבת השריר, אבל אז הטיפול וההתייחסות אליהם שונה בתכלית.
גורמים לסרטן הרחם
רירית הרחם עוברת הרס ובנייה מחדש מדי חודש בחודשו בתקופת הפוריות, כחלק מהמחזור החודשי. ההרס והבנייה מתווכים על ידי הורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון. ההרס המתמיד הוא גורם סיכון להופעה של הגידולים הממאירים. לכן, מחזורים חודשיים מרובים הם גורם סיכון להופעת סרטן הרחם.
נשים שהמחזור החודשי החל אצלן בגיל צעיר באופן יחסי, והסתיים מאוחר, נמצאות בסיכון מוגבר. מאידך, הריונות מרובים ותקופות הנקה ממושכות (שבהן נפסק המחזור החודשי) הם גורמים מגנים מפני סרטן הרחם.
גורמי סיכון נוספים שנמצאו במחקרים שונים כוללים: השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת, טיפול בתרופה טמוקסיפן (תרופה הורמונאלית כנגד סרטן שד), שינויים קודמים ברירית הרחם (היפרפלזיה) וייתכן שגם צריכה מוגברת מאוד של אלכוהול.
תסמינים של סרטן הרחם
התסמין הראשוני של סרטן הרחם הוא דימום בלתי סדיר. גידולים ממאירים על פני השטח של הרחם יכולים לדמם בקלות. לעיתים קשה להבחין בין דימום בלתי סדיר כתוצאה מגידול, או דימום שנובע ממחזורים בלתי סדירים לקראת סיום תקופת הפוריות.
אובדן מוגבר של דם לאורך זמן יכול לגרום לאנמיה (חוסר דם) על רקע של חסר ברזל בגוף. סימפטומים נוספים כוללים כאבי בטן וכאבי אגן, והפרעות במתן שתן.
אבחנה של סרטן הרחם
אבחנה של סרטן ברחם מבוססת על בדיקה פתולוגית. בדיקה פתולוגית (תחת מיקרוסקופ) יכולה להדגים תאים ממאירים. התהליך האבחנתי במקרה של חשד כולל נטילה של דגימה באמצעות מחט הדוקרת את רירית הרחם. בדיקת זו מכונה בדיקת "פיפל".
במידה ואכן נתגלו תאים ממאירים בבדיקה, יש צורך בהמשך בירור וטיפול על ידי ניתוח. לעיתים נדירות דגימת פיפל איננה מספיקה, ויש צורך בגרידה להשגת דגימה מספקת מרירת הרחם.
התשובה הפתולוגית יכולה להצביע גם על היפרפלזיה, המלווה לעיתים באטיפיה. המשמעות של תוצאה זו היא שגשוג של התאים (היפרפלזיה), עם שינוי במראה התקין שלהם (אטיפיה). שינויים אלו אינם ממאירים, אבל יכולים להיחשב כשינויים טרום ממאירים, המצביעים על סיכון מסוים להתפתחות של סרטן רירית הרחם.
טיפול בסרטן הרחם
למרבה המזל, מרבית המקרים של סרטן הרחם מתגלים בשלב מוקדם יחסית, ולכן אחוזי הריפוי גבוהים למדי, בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן. ייתכן שעובדה זו נובעת מצמיחתו של הגידול על פני השטח של הרחם, והופעת דימומים בשלב ראשוני יחסית.
במידה ואובחן סרטן הרחם, הטיפול הראשוני כולל כריתה מלאה של הרחם כמעט תמיד עם השחלות והחצוצרות. ניתוח זה מתבצע בגישה פתוחה או לפרוסקופית (באמצעות חתכים זעירים בלבד). לאחר מכן נשלח הרחם לבדיקה פתולוגית.
כחלק מהניתוח הראשוני מומלץ בדרך כלל לדגום קשריות לימפה באגן ובבטן, כדי לבדוק האם המחלה התקדמה לקשריות לימפה, או נשארה מוגבלת לרחם.
במידה והתגלה שהגידול ברחם מוגבל בהיקפו (Stage 1), והמחלה לא התפשטה לקשריות לימפה, הטיפול המומלץ הוא השלמה של כריתת הרחם בלבד, ללא צורך בטיפול נוסף. במקרה של מחלה מפושטת יותר, או סיכון מוגבר לחזרה מאוחרת של המחלה, נהוג לשלב בטיפול גם קרינה לאגן. במחלה שהתפשטה עוד יותר בגוף, ובמחלה גרורתית, בדרך כלל מקובל טיפול כימותרפי.