נשים נמצאות בסיכון מוגבר לקרישיות יתר בעקבות ההריון, שימוש באמצעים למניעת הריון וטיפול הורמונלי לאחר גיל המעבר, גורמים אשר אינם מאיימים על בני המין השני.
סיכונים אלה בדרך כלל מיוחסים לאסטרוגן, המרכיב העיקרי בגלולות למניעת ההריון, תוך כדי שימוש במדבקות, טבעות, ובטיפול הורמונלי בעת גיל המעבר.
אסטרוגן לבדו אינו גורם לקרישי דם, אולם מגביר את הסיכון לכך. שימוש בגלולות למניעת הריון, השיטה המובילה המשמשת כאמצעי מניעה בעולם המערבי, טומן בחובו בעיה בריאותית חמורה.
רוב הגלולות למניעת ההריון מכילות אסטרוגן ופרוגסטין (פרוגסטרון סינתטי). לשילוב של האסטרוגן והפרוגסטרון קיימות השפעות רבות על גוף האישה. הורמונים אלה, כאשר ניתנים בצורה חיצונית כגלולות למניעת הריון, מגבירים את הסיכון להיווצרות קרישת יתר והצטברות של טסיות דם.
גלולות המבוססות על הפרוגסטרון לבדו אינן גורמות לשינויים בתהליך הקרישה ואינן מעוררות שינויים דומים בפעילות טסיות הדם.
מהו קריש דם?
קריש הדם הקשור לשימוש בגלולות למניעת הריון, מתרחש בוורידי הרגליים. קרישי דם מסוג זה עלולים לגרום לחסימה בווריד, נפיחות, אדמומיות וכאב. במקרים נדירים, פיסות של הקריש נעקרות מדופן כלי הדם ונסחפות עם זרם הדם לריאות. קרישים ברגליים או הריאות גורמים לתסחיף ריאתי.
קיימים טיפולים תרופתיים וכירורגיים לטיפול בקרישי דם, אם כי בחלק מהמקרים הסיבוכים עלולים לגרום למוות.
מה הסיכונים?
האסטרוגן בגלולות מגביר את הסיכון של הדם להיקרש בקלות רבה. קרישי דם יכולים לגרום לפקקת ורידים עמוקה – קריש דם ברגל, תסחיף ריאתי, שבץ או התקף לב. הסיכון ללקות בקריש דם קטן, אולם הרופא יבדוק אם המטופלת בעלת גורמי סיכון מסוימים אשר הופכים אותה לפגיעה יותר.
מי נמצא בסיכון מוגבר?
השימוש בגלולות נעשה באישור רופא בלבד. גורמי סיכון כוללים: נשים מעל גיל 35, עישון או הפסקת עישון בשנה האחרונה, עודף משקל כאשר ה- BMI מעל 35, מיגרנות, לחץ דם גבוה, נשים אשר לקו בקרישי דם ושבץ בעברן, נשים בעלות קרובי משפחה אשר אובחנו עם קרישי דם מתחת לגיל 45, ניתוחים בפלג הגוף התחתון, אשפוזים וישיבה מרובה.
תסמינים אופייניים
התסמינים המאפיינים קריש דם ברגל הם נפיחות, רגישות יתר וכאב, אבל במקרים אחדים מופיעים ללא תסמינים. קוצר נשימה וכאבים חדים בחזה יכולים להתרחש בעת תסחיף ריאתי. קרישי דם מטופלים עם תרופות לדילול דם אולם תרופות אלה כרוכות בתופעות לוואי כמו דימום חמור.
פתרונות ודרכי התמודדות
לנשים עם מצב המכונה בשם תרומבופיליה או היסטוריה רפואית של פקקת, אשר אינן נוטלות תרופות נגד קרישת דם יש אפשרויות מצומצמות יותר למניעת הריון אולם קיימות דרכים חלופיות זמניות.
חלופה אחת היא מניעה באמצעות שימוש בפרוגסטין בלבד. טיפולים המכילים פרוגסטין בלבד, כוללים גלולות, שתל תוך רחמי וזריקות הניתנות אחת לשלושה חודשים.
בעוד פרוגסטין במינונים גבוהים יותר, המשמש לטיפול בדימום מהנרתיק נמצא כמגביר סיכון להיווצרות פקקת, בהשוואה לפרוגסטין במינונים נמוכים הניתנים כאמצעי מניעה ולא הוכחו כמגבירי סיכון לפקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי.
נשים הנוטלות תרופות נגד קרישיות דם מוגברת הינן פגיעות יותר לדימום כבד ודימום אל תוך השחלה או לתוך הבטן בזמן הביוץ (המועד בחודש בה הביצית משתחררת). מחצית מהנשים אשר נוטלות תרופות נגד קרישיות דם, חוות דימום וסתי כבד. דימום וסתי כבד אינו סיבה להפסקת השימוש בתרופות נגד קרישיות הדם, עם זאת, מוכרחות להיות במעקב.