בדיקת ברונכוסקופיה היא הליך אשר נועד לסייע באבחון וטיפול במספר תנאים של דרכי הנשימה והריאות.
בהליך זה, הרופא מתבונן אל תוך דרכי הנשימה, קנה הנשימה והסימפונות, הצינורות העיקריים המובילים את האוויר לריאות, באמצעות ברונכוסקופ, מכשיר דק וגמיש, בעובי של עיפרון, העובד כמו טלסקופ.
הברונכוסקופ עובר דרך האף או הפה, אל החלק האחורי של הגרון, דרך קנה הנשימה ולמטה אל הסימפונות. הסיבים האופטיים של המכשיר מקרינים אור וכך יכול הרופא להתבונן באופן בהיר על קנה הנשימה.
לאילו מטרות משמשת בדיקת ברונכוסקופיה?
לבדיקה זו קיימות סיבות שונות, והיא נועדה לשם אבחון וטיפול בבעיות שונות כגון הסרת חפץ קטן, למשל בוטן שנשאף ונתקע בדרכי הנשימה, או על מנת להחדיר צינורית זעירה הקרויה סטנט לשם פתיחת דרכי נשימה מכווצות, או לשם הסרת גידול החוסם את דרכי הנשימה.
תהליך בדיקת ברונכוסקופיה
ההליך כרוך בדרך כלל ביום אשפוז, או בהרדמת החלק הפנימי של האף והחלק האחורי של הגרון באמצעות הרדמה מקומית, אשר עלולה להיות בעלת טעם מעט לא נעים.
בנוסף, תינתן בדרך כלל תרופת הרגעה אשר מסייעת להרגעת המטופל, ומבוצעת בדרך כלל באמצעות זריקה לתוך וריד גב כף היד. ההרגעה עשויה לגרום לתחושת נמנום, אך אין לה השפעה של הרדמה מלאה.
המטופל מחובר למוניטור על מנת לבדוק את קצב הלב ולחץ הדם במהלך הבדיקה. ניתן אף לחבר מכשיר דופק לאצבע. המכשיר אינו מכאיב, והוא בודק את תכולת החמצן על הדן ומציין אם קיים צורך בחמצן נוסף במהלך הבדיקה. יתכן שימוקם צינור פלסטיק רך ממש בתוך הנחיר, על מנת לאפשר חמצן במהלך הבדיקה.
הרופא מחדיר את קצה הברונכוסקופ לתוך הנחיר ואז בעדינות מכוון אותו לצד האחורי של הגרון אל תוך קנה הנשימה. לפעמים עובר המכשיר דרך הפה ולא דרך האף, אם למטופל יש מעברי אף צרים.
הרופא מתבונן על הציפוי הפנימי של קנה הנשימה ודרכי הנשימה העיקריות. בנוסף, ברונכוסקופ מודרני משדר תמונות דרך קובץ מצורף למצלמה על גבי מסך טלוויזיה, והרופא יכול להתבונן בממצאים.
הרופא עשוי ליטול דגימה אחת או יותר של חלקים מהציפוי הפנימי של דרכי הנשימה, בהתאם למטרת הבדיקה וממצאיה. חלק זה של הבדיקה כואב. דגימות הביופסיה נשלחות לבדיקה במעבדה, ונבחנות תחת מיקרוסקופ.
לעיתים מבוצעת שטיפת סימפונות במהלכה מעט נוזל מותז לתוך הריאה, ונשאב בחזרה. הנוזל נבדק במעבדה על מנת לאתר תאים חריגים וחלקיקים אחרים אשר עשויים להעיד על מחלות מסוימות. בסוף התהליך מוצא הברונכוסקופ בעדינות.
בדיקת ברונכוסקפויה אורכת בדרך כלל כחצי שעה. יחד עם זאת, יש לאפשר שעתיים לפחות לכל התהליך, על מנת להתכונן, לאפשר את פעולת ההרגעה ולהתאושש.
האם קיימים סיבוכים אפשריים או תופעות לוואי?
רוב בדיקות הברונכוסקופיה מבוצעות ללא סיבוכים וסיכונים. האף והגרון עלולים לכאב במשך יומיים לאחר הבדיקה, והמטופל עשוי לחוש עייפות או ישנוניות במשך מספר שעות, בשל תרופות ההרגעה. קיים סיכון מוגבר מעט לפיתוח דלקת גרון או דלקת חזה לאחר הבדיקה.
אם הבדיקה לוותה בנטילת דגימת ביופסיה, יתכן שהמטופל יחווה שיעול מלווה במעט דם מספר פעמים ביום. לעיתים נדירות, בדיקת ברונכוסקופיה עלולה לגרום נזק לריאות, במקרה שנלקחה דגימת ביופסיה מיוחדת מרקמת הריאה, הדלקת עשויה להיות מטופלת באמצעות אנטיביוטיקה. בדרך כלל, סיבוכים רציניים יותר הם נדירים.
סיבוכים אפשריים נוספים הם התכווצויות של הסימפונות, אשר עלולות לפגוע בנשימה, קצב לב שאינו סדיר, וצרידות מתמשכת.
מה ניתן לגלות באמצעות בדיקת ברונכוסקופיה?
אם אדם סובל משיעול מתמשך, או יורק דם בעת השיעול בשל סיבה שאינה ברורה, או אם מופיע כתם על צילום החזה, או גידול שאינו ברור בתוך הסימפונות, הרופא עשוי ליטול דגימה קטנה (ביופסיה) בעת בדיקת ברונכוסקופיה. הדגימה נבחנת מתחת למיקרוסקופ על מנת לסייע באבחון בעיות כגון דלקת, זיהום או סרטן ולהחליט אם אלו אחראים לתסמינים. תוצאות הבדיקה זמינות בדרך כלל לאחר כארבעה ימים.