אריתרובלסטוזה עוברית היא תופעה מסוכנת הבאה לידי ביטוי בהעברה של נוגדנים מהאם לעובר, הגורמים להרס כדוריות הדם האדומות שלו. העברת הנוגדנים מתרחשת על רקע חוסר התאמה בין סוג הדם של העובר לסוג הדם של האם, אך בעיקרון מצב זה יכול להתרחש גם במבוגרים, לרוב כתוצאה של מתן עירוי דם שנלקח מאדם בעל סוג דם לא מתאים.
מה הם הגורמים לאריתרובלסטוזה עוברית?
בקרב 85 אחוז מהאוכלוסייה ניתן לזהות בכדוריות הדם אנטיגן הנקרא Rh או רזוס. אם בכדוריות הדם ניתן לזהות את הרזוס, יסומן סוג הדם בסימן + ואילו במקרה שבו לא ניתן יהיה לאבחן את האנטיגן, יסומן סוג הדם בסימן – (כל אחד מסוגי הדם יכול להיות בעל Rh חיובי או שלילי).
במקרה שבו כדוריות דם אדומות הנושאות את האנטיגן באות במגע עם תאי דם לבנים שמקורם באדם בעל סוג דם שלילי, ייווצרו נוגדנים שיסמנו את כדוריות הדם האדומות כאויב שיש להילחם בו.
צאצא של אם בעלת סוג דם שלילי ואב בעל סוג דם חיובי, יהיה בהכרח בעל סוג דם חיובי וכפועל יוצא מכך, בסיכון לאריתרובלסטוזה עוברית. זאת כיוון שדם עוברי עובר במהלך ההריון הראשון למחזור הדם של האישה ההרה דרך השלייה ועל רקע זה נוצרים נוגדנים בדמה. אם בהריון הבא או למעשה בכל אחד מההריונות הבאים יתפתח עובר עם סוג דם חיובי, יתרחש מעבר של נוגדנים לעובר מהאם ובעקבות זאת תתרחש תקיפה של כדוריות הדם שלו.
מה הם התסמינים של אריתרובלסטוזה עוברית?
הנוגדנים הנוצרים זקוקים לפרק זמן הנע בין ארבעה ימים לשבוע ולכן אם המגע בין הדם של הצאצא לדם של האם נוצר רק במהלך הלידה, אז רוב הסיכויים שהעובר לא יסבול מאנמיה המוליטית כלל. לעומת זאת, העוברים שיבואו אחריו נמצאים בסיכון. זאת כיוון שאם תאי הדם הלבנים של האם נחשפו בעבר לכדוריות דם אדומות הנושאות את הרזוס, תהליך ייצור הנוגדנים יימשך דקות ספורות בפעם הבאה שיבואו במגע עם כדוריות דם אדומות מסוג זה.
הרס כדוריות הדם האדומות של העובר יכול להוביל למוות של העובר, בצקת כללית בעובר, לידה של תינוק אנמי ולידה של תינוק הסובל מצהבת חמורה.
כיצד מאבחנים אריתרובלסטוזה עוברית?
ניתן לצפות מראש את חוסר ההתאמה בין סוג הדם של העובר לסוג הדם של האם על ידי בדיקת דם פשוטה המבוצעת לאב ולאם. כמו כן, לא אחת עולה החשד לאריתרובלסטוזה עוברית לאחר אבחון של בצקת בעובר. מעבר לזה, זיהוי של נוגדנים בדם העובר נגד גורם הרזוס, מסייע גם כן לאבחון אריתרובלסטוזה עוברית.
כיצד מטפלים באריתרובלסטוזה עוברית?
ניתן לנסות למנוע את התקיפה של תאי הדם האדומים על ידי הזרקת נוגדנים נגד גורם הרזוס לאם על מנת למנוע את התפתחות הנוגדנים. את ההזרקה יש לבצע מיד לאחר הלידה הראשונה, שכן כך ניתן להרוס את תאי הדם שמקורם בעובר, שהצליחו לעשות את דרכם למחזור הדם האימהי.
יש לציין כי השיטה לא יעילה במקרים שבהם כבר במהלך ההריון החלו הנוגדנים להתפתח ובנוסף לא יעילה גם בחלק קטן מהמקרים שבהם המגע בין הדמים התרחש רק במהלך הלידה. אי לכך, לא אחת מבוצעת ההזרקה במהלך השבוע ה- 28 של ההריון.
במקרים חריגים ניתן יהיה לשקול ביצוע של טיפול מורכב יחסית הכולל החלפת הדם של העובר בדם מסוג שלילי וזאת על מנת למנוע את התקיפה של כדוריות הדם האדומות על יד מערכת החיסון האימהית.