אוקסיטוצין הוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח של יונקים, כולל האדם. פיטוצין הוא גרסה מלאכותית של אוקסיטוצין המשמש לגירוי התכווצות הרחם. אוקסיטוצין פועל באמצעות הגדלת ריכוז הסידן בתוך תאי השריר השולטים על התכווצות הרחם.
סידן מוגבר יגדיל את ההתכווצות, ולכן משנת 1980 הוא מואשר על ידי ה FDA למתן בלידה. האוקסיטוצין משמש לזירוז לידה, שליטה על הדימום לאחר הלידה וכטיפול בהפלה לא שלמה או בלתי נמנעת.
הזרקת האוקסיטוצין, פועלת בצורה דומה לפעילות ההורמון הטבעי. אוקסיטוצין סינטטי משמש לזירוז הצירים מסיבות רפואיות, או אם הצירים וההתכווצויות לא התחילו באופן טבעי. מינון התרופה מותאם כך שההתכווצויות ייווצרו בדפוס דומה לזה של העבודה הטבעית. אחרי שהתינוק נולד, יכולה להינתן הזרקה נוספת בכדי לעורר את הרחם להתכווץ. התכווצות זו עוזרת לשליה להיפרד מהרחם ולהידחף החוצה, ומפחיתה את הסיכון לדימום.
מתי ניתן אוקסיטוצין בלידה?
הזרקת אוקסיטוצין (סינתטי) פועלת על השריר החלק של הרחם בכדי לעורר התכווצויות, אולם התגובה תלויה בסף הרגישות של הרחם. הזרקה זו מפעילה פעולה סלקטיבית על השרירים החלקים של הרחם, במיוחד לקראת סוף ההריון, במהלך הלידה ומיד לאחר הלידה. אוקסיטוצין מעורר את הצירים של הרחם, מגדיל את תדירותם ומעלה את הטונוס של שרירי הרחם. אוקסיטוצין סינטטי לא משפיע על הלב וכלי הדם, כגון העלאה של לחץ הדם.
ההזרקה נעשית לייזום או שיפור התכווצויות הרחם, בשלב הרצוי, על מנת להשיג לידה וגינלית מוקדמת. היא ניתנת לשם זירוז הלידה בחולות עם התוויה רפואית למשל במחלת Rh של העובר, סוכרת אימהית, רעלת הריון או בסמוך להתרחשות הלידה כאשר הקרומים בקעו.
בטרם מתן האוקסיטיצין, הרופא חייב לבדוק את האישה ולבצע מישוש בטן ובדיקת נרתיקית. ההזרקה תינתן כאשר קיימת הרחבת צוואר הרחם של פחות מ -2 ס"מ במשך 4 שעות ללידה ראשונה, או כאשר קיימת האטה בהתקדמות הלידה בולדניות.
יתרונות וחסרונות של השימוש באוקסיטוצין
יתרונות האוקסיטוצין הוא ביכולתו ליזום עבודה שאולי לא התחילה בכוחות עצמה, אשר יכולה להאיץ את קצב הלידה. יתרון זה משמעותי במיוחד בהריונות אשר רצוי לסיימם מבחינה רפואית מוקדם ככל האפשר. במקרה בו הלידה מתעכבת, יתרון הזירוז הוא במתן אפשרות נוספת לאם לנסות ללדת לבד וללא אמצעים פולשניים יותר, כמו ניתוח.
עם זאת, יש לשים לב שהעבודה וקצב הצירים והתכווצות הרחם יכולים להתקדם מהר מדי, ועלולים לגרום להתכווצויות להיות קשות וכואבות יותר. במקרה זה, יש להפסיק את האוקסיטוצין או להוריד את המינון הניתן.
תופעות לוואי וסיכונים
תופעות הלוואי של אוקסיטוצין כוללות: בחילות, הקאות, תגובות אלרגיות חמורות, דימום לאחר הלידה, פעימות לב לא סדירות, לחץ דם גבוה, וקרע של הרחם. האפשרות לאובדן דם מוגבר צריכה להילקח בחשבון בעת מתן התרופה, כמו גם הרעלה חמורה עם פרכוסים ותרדמת, הקשורים לעירוי אוקסיטוצין איטי במשך 24 שעות ביממה. דווחו גם תופעות לוואי בעובר או בתינוק כמו דימום ברשתית, ציוני אפגר נמוכים בחמש הדקות הראשונות לחיים וצהבת ילודים.
מינון יתר בהזרקת אוקסיטוצין (סינטטי) תלוי בהיפראקטיביות של הרחם בשל רגישות יתר לתרופה. גירוי יתר מלווה בהתכווצויות ממושכות (tetanic), או טונוס מנוחה של 15 עד 20 מ"מ או יותר בין הצירים עלול להוביל לעבודה סוערת, קרע ברחם, חתכים בצוואר הרחם ובנרתיק, דימום לאחר הלידה, האטה של הלב העוברי, היפוקסיה עוברית עד מוות.
הרעלת מים מלווה בפרכוסים, אשר נגרמת על ידי השפעת נוגד ההשתנה של האוקסיטוצין, היא סיבוך חמור שעלולות להתרחש בעת מתן מנות גדולות לתקופות ארוכות.