תשעה חודשיים מחכים האישה ובן זוגה, לאותו יום מיוחד בו תתחיל להרגיש האישה את הצירים, אשר יסמנו את בואו של היום המיוחד והמיוחל, היום בו תתרחש לידת תינוקם.
צירים הם התכווצויות של הרחם, אשר מסמלים במרבית המקרים, את מוכנות הרחם ללידה ומוכנות העובר לצאת לאוויר העולם ולהתחיל את החיים. בזמן הלידה, הצירים עוזרים לעובר לצאת מן הרחם במהרה.
מרבית הנשים מתחילות להרגיש צירים לקראת סוף השבוע ה-39, אך ישנם נשים אשר ירגישו את הצירים, בשלבים מוקדמים יותר, צירים אלו הם צירים מדומים הנקראים: צירי ברקסטון היקס.
צירים מדומים עלולים להופיע בשליש השני של ההיריון והם כואבים וגורמים להתכווצויות ברחם כמו צירים אמיתיים.
ההבדל בין צירים מדומים לאמיתיים הוא שצירים מדומים לרוב אינם סדירים, הם מורגשים באזור הבטן, בעוד שצירים אמיתיים מורגשים לרוב במותניים או בגב. בנוסף, צירים אמיתיים, סדירים, כואבים וארוכים יותר מצירי ברקסטון היקס.
מרבית הנשים יחושו את הצירים המדומים עד לזמן הלידה, בו יוחלפו הצירים המדומים בצירים אמיתיים ותהליך הלידה יחל.
חשוב לציין, שלמרות שבאופן נורמאלי אישה אמורה לחוות לראשונה את הצירים האמיתיים בסביבות שבוע 39, ישנן נשים אשר יחוו צירים אמיתיים מוקדמים, בסביבות שבועות 37 ו-38. במקרים אלו, של צירים אמיתיים מוקדמים, תקבל האישה (רק במקרים בהם אין סיבוכים בריאותיים לעובר או לאישה), תרופות לעצירת צירים אלו, כגון: פרסולאט.
זירוז לידה
למרות כל זאת, ישנן נשים שיגיעו לשבוע המיוחל ועדיין לא ירגישו אף ציר אחד.
במקרים אלו יחכה הרופא עד לסוף שבוע 39, במידה והאישה ועוברה במצב בריאותי תקין, ואם עד אז לא חל שום שינויי והצירים לא הופיעו, יתכן וימליץ הרופא על מתן טיפול לזירוז הצירים ובכך זירוז הלידה.
זירוז לידה יכול להיעשות באמצעים טבעיים או מלאכותיים, כגון:
- הפרדת קרומי השק העוברי מדפנות הרחם (Stripping of the Membranes)
- מתן הורמון סינתטי מסוג פרוסטגלנדין לזירוז פתיחת צוואר הרחם
- מתן הורמון סינתטי מסוג פיטוצין להמרצת השרירים המכווצים את הרחם
- פקיעת קרומי השיליה (Artificial Rupture of the Membranes)
- פעילות גופנית
- יחסי מין
- אכילת מאכלים חריפים
- עיסוי על ידי מעסה מוסמך
- נקודות לחיצה אשר יעזרו להמריץ את בואם של הצירים ועוד
במידה וזירוז הלידה כשל או במידה ואכן הגיעו הצירים אך התינוק נמצא במנח עכוז בתוך הרחם, יש בפני הרופאים והאישה מספר החלטות חשובות לקבל:
האם לבצע לידה מכשירנית באמצעות ואקום או מלקחיים או האם לבצע ניתוח קיסרי?
במידה והאישה או העובר נמצאים במצב בריאותי מסכן חיים, והעובר עדיין לא ירד לתעלת הלידה, במרבית המקרים יבוצע ניתוח קיסרי.
לידה מכשירנית, תבוצע כאשר האישה סובלת מהיפרדות רשתית העין, ממחלת לב או ריאות והרופאים אינם רוצים שהאישה תעבור מאמץ פיזי הכרוך בלידה טבעית העלול לסכן את בריאותה.
כמו כן, במקרים בהם התחילו בלידה טבעית רגילה, אך האישה התעייפה ואינה יכולה להמשיך לעזור ולדחוף בכדי שהתינוק ייצא, יעזרו הרופאים במכשירים תומכים.
במקרים בהם התינוק נמצא כבר בתעלת הלידה, אך מראה תסמינים של מצוקה, ייתכן ויהיה צורך לחלצו משם במהירות באמצעות מלקחיים או וואקום.
שימוש במלקחיים או וואקום דרוש ניסיון ומיומנות רבה מצד הרופא המיילד, שכן לידה מכשירנית כרוכה בסיכונים פיזיולוגים לתינוק ולאישה,כגון: קרעים בצוואר הרחם, בנרתיק ואו בשלפוחית השתן, חבורות, שברים ושטפי דם בתינוק.
במרבית המקרים לאחר לידה באמצעות מלקחיים, יופיעו על פני התינוק סימני המלקחיים, סימנים הללו יחלפו במהרה לאחר מספר ימים.
ראו גם: