לא צריך להכביר מילים על החשיבות של עמוד השדרה. החלק הקשיח הזה הממוקם בחלק הגוף העליון של בעלי החוליות, מאפשר את היציבות הנדרשת לגוף, מספק הגנה לחוט השדרה ומסייע לתנועה שלנו, למשל בכל הקשור לקשר שבין התנועה ליציבות. מבחינה אנטומית מדובר באחד הפלאים המרשימים במכונה המשומנת של גוף האדם – מערכת שלמה של עשרות חוליות, מפרקים, טבעות סחוס וקשתות.
הבעיה היא שעמוד השדרה אינו חף מבעיות אפשריות. למעשה, בהתחשב בעומסים האדירים המופעלים עליו, נראה שזה פלא שיש אנשים שאצלם מצב עמוד השדרה הוא ללא דופי. חלק מרכזי מהנזקים הפוטנציאליים קשור לעומס המוטל על עמוד השדרה, בעוד אחרים נובעים מהמיקום שלו בסמוך לעור.
רשימת הצרות הצרורות בהקשר הנוכחי כוללת פריצות דיסק, שברים, זיהומים ועוד. ניתוח כירורגי בעמוד השדרה הוא פתרון מתבקש בלא מעט תרחישים, כשסוג הניתוח יכול בהחלט להיות מושפע מאופי הבעיה.
המקרה של טראומות
חלק משמעותי מהניתוחים המתבצעים כיום בעמוד השדרה נועד להתמודד עם טראומה, כלומר, נזקים פתאומיים הנגזרים לעמוד השדרה או לעצבי חוט השדרה כתוצאה מלחץ נקודתי גבוה של חוליות על השרירים והעצבים באזור הפגיעה. טראומות כאלה משבשות בצורה הרמטית את איכות החיים של האדם, כאשר הנזק תלוי בין היתר באופי, במיקום או בחומרת הפגיעה. רשימת תסמיני הפגיעה הטראומתית כוללת היחלשות של שרירי הגפיים, פגיעה בתחושה בעמוד השדרה, כאבי גב, בעיות יציבה, קשיים בשליטה על הסוגרים וכיוצא בזה.
במקרים מורכבים מהסוג הזה אין לרוב מנוס מאשר ביצוע ניתוח בעמוד השדרה, שמטרתו לתקן את הנזק שנגרם ולהחזיר את צורת ותפקוד עמוד השדרה למצב התקין שלהם. ייתכן בהחלט מצב בו משתמשים לצורך הניתוח בתאי גזע שמקורם בגוף האדם. הרופא המנתח מזריק אותם לאזור הנפגע ובכך עשוי להביא לעוררות ולהתחדשות של העצבים – וכתוצאה לשיפור משמעותי במצב. צורת ניתוח זו נחשבת כיום למקובלת מאד עקב סיכויי ההצלחה הגבוהים שלה, הנובעים מהעובדה שהגוף מקבל בקלות יתרה את התאים העצמיים (שגם עוברים פעולות ריכוז והשבחה).
טיפול בעיוותים בעמוד השדרה
קבוצה אחרת של ניתוחים נוגעת למקרים בהם האדם סובל מעיוות, ממום או מעקמות בעמוד השדרה: הפגיעות האלה יכולות להיות מולדות (למשל המום המולד המכונה "ספינה ביפידה"), עקב מחלות ובעיות גופניות או כתוצאה מאורח חיים לא נכון של האדם (הליכה לא נכונה, נשיאת משקלים כבדים מדי וכדומה).
במקרים מהסוג הזה יכול להיות מצב בו הניתוח הכירורגי ייעשה בשלבים מוקדמים יחסית לאחר איתור הבעיה, וזאת להבדיל ממצבים אחרים בהם נהוג לנסות קודם כל טיפולים שמרניים – הטיפולים השמרניים נחשבים לבטוחים הרבה יותר לביצוע, כוללים תופעות לוואי מינימליות וגם זולים יותר בפן הכספי. הבעיה היא שייתכן תרחיש בו הטיפולים השמרניים (טיפולים כמו פיזיותרפיה או הזרקות, הנחשבים למוגבלים באופן יחסי) הנעשים בקו ראשון לא יביאו לשיפור הרצוי במצב, ולכן יידרש ניתוח בעמוד השדרה.
גם כאן אופי הניתוח מושפע ממאפייני הבעיה ומדרגת החומרה שלה. אם נחזור לאותו מום מולד (שביטויו הוא שסע בשדרה או לחלופין פגמים בתעלת השדרה), ייעשה ניתוח התיקון כבר בימים הראשונים שלאחר הולדת התינוק. עקמת מתפתחת לרוב במשך שנים ומצריכה לא פעם ניתוח שמטרתו לתקן את אותה סטייה שנוצרה בעמוד השדרה.
ניתוח לתיקון ניתוח: יש דבר כזה
כשאנחנו מבצעים ניתוח, השאיפה היא לתיקון המצב המדובר אחת ולתמיד, או לפחות לניתוח שיחזיק מעמד מספיק זמן. ניתוח או טיפול אחר שאינם מביאים לשיפור מצב הנתון, או אפילו יוצרים בעיה חדשה, עונים לשם הלועזי FBSS (Failed Back Surgery Syndrome, ובתרגום חופשי "תסמונת ניתוח הגב הכושל"). יש מקרים בהם הסיכויים לניתוח כושל הם נמוכים, אך למרבה הצער לא כך המצב במקרה של ניתוחים בעמוד השדרה: ההערכות מדברות על כך שכארבעה מבין עשרה ניתוחים באזור הם כושלים במידה זו או אחרת).
המטרה של ניתוחי התיקון היא לטפל אחת ולתמיד בנזקים שלא טופלו, או לחלופין בנזקים חדשים שנגרמו בעקבות הטיפול. בין הנזקים המזוהים עם הסינדרום ניתן למנות כאבים כרוניים או נקודתיים, הגבלה בתנועה ופגיעה במערכות גוף אחרות. האתגר הוא לזהות האם מדובר בתסמינים "טבעיים" לאחר ניתוח כה מורכב, או שמא במצב של כישלון בניתוח המצריך פתרון מיידי. בעל מקצוע הבקיא בחוקי המשחק יוכל לספק תשובה לשאלה החשובה הזו לאחר אבחון של מצב המטופל.
מגוון רחב של גישות
נקודה חשובה נוספת היא שאי אפשר לדבר על ניתוחים בעמוד השדרה בתור מקשה אחת. יש כאמור סוגי ניתוחים שונים, כששונות אפשרית היא בגישה הניתוחית הכללית הנבחרת להשלמת המשימה. קצרה היריעה מלפרט כאן על ההבדלים בין הגישה הצווארית האחורית, הקדמית או הצידית, אבל מדובר בעולם שלם של אפשרויות. בנוסף התחום הזה דינמי וכולל מפעם לפעם פיתוח גישות חדשות ושדרוג קיימות. כך למשל בשנים האחרונות ניתוחי עמוד השדרה בגישה הצידית (דרך מותנו של האדם) הפכו לנפוצים הרבה יותר, והם מתאימים לניתוחים דוגמת טיפול בתעלות שדרה מותניות צרות.
אם נכנסים בעובי עמוד השדרה, רואים שהניתוחים הקדמיים מיועדים להביא לגישה לצד החזיתי של עמוד השדרה, מה שיאפשר ביצוע פעולות דוגמת קיבוע של החוליות באזור או הסרה של הדיסק הבין חולייתי. הגישה הפתוחה (הקדמית או האחורית) מבוססת על חתך הנעשה בבטן המטופל, תוך הסטה של המעיים על מנת שניתן יהיה להגיע לאזור המנותח.
מן העבר השני של המשוואה ישנה הגישה הצידית, בה החיתוך נעשה בדופן הבטן – כך שאין צורך להסיט כלי דם או איברים. המשמעות היא שהגישה הצידית נחשבת למסוכנת פחות מבחינת תופעות הלוואי או הסיבוכים. הבעיה היא שלא בכל המקרים או אצל כל המטופלים הגישה הזו אכן אפשרית. תמיד חשוב לראות את התאמת הטיפול הניתוחי למאפייני האדם ולמורכבות הבעיה שהוא סובל ממנה.
אולי יעניין אותך גם: