כאשר באים לקבוע את התאריך המדויק של החתונה, או ליתר דיוק את התאריך המדויק של החופה, על הכלה להיפגש אישית עם הרבנית, שכן התאריך לא יכול להיקבע בצורה שרירותית. באופן עקרוני, ישנו מגוון רחב של שיקולים המשפיעים על מועד החופה, כשאחד המרכזיים שבהם הוא הניסיון לדאוג לכך שהכלה המיועדת תגיע לאירוע המרגש כשהיא טהורה, למניעת מצב הנקרא "חופת נידה".
מה היא חופת נידה על קצה המזלג?
חופת נידה היא חופה אשר נערכת בזמן שהכלה לא טהורה. אמנם הנישואין בכל זאת תקפים במקרה הזה, אבל עם זאת נדרשות התייחסות מיוחדת והתארגנות לא שגרתית לכיוון תקופת הנישואין הראשונה.
כמו כן, מאחר ובני הזוג אסורים ומחויבים לנהוג בדיני הרחקות, ישנם מספר שינויים שיש לבצע בטקס הנישואין עצמו. מטבע הדברים מדובר בשינויים הנעשים בדיסקרטיות מוחלטת, אך בכל זאת על בני הזוג חלה החובה ליידע את הרב המחתן בנוגע למצבם, על מנת שינהל את הטקס בהתאם ועל מנת שיסביר להם כיצד עליהם לנהוג במהלך הטקס.
הטבילה במקווה
על מנת שהכלה תהיה טהורה במהלך החתונה, עליה לטבול בסמוך לחתונה במקווה. הטבילה במקווה תתאפשר רק לאחר שהכלה תעשה הפסק טהרה, כלומר בדיקה פנימית שמטרתה לוודא שהדימום פסק לחלוטין.
לאחר הבדיקה, על הכלה להמתין שבעה ימים נקיים מדם ורק לאחר מכן תוכל לטבול במקווה. לפיכך, תאריך החתונה יחול לפחות שבעה ימים לאחר הפסקת הדימום. מכיוון שישנו קשי לצפות בצורה מדויקת את מועד הופעת המחזור, נהוג לקבוע את התאריך מעט יותר מאוחר מהמינימום ההכרחי.
מה ניתן לעשות במקרים שבהם ישנו צורך לדחות הדימום?
באופן תקין, השלב השני של המחזור (מהביוץ ועד לדימום) נמשך 16-12 ימים. לאחר הביוץ, הזקיק שממנו השתחררה הביצית מהשחלה לחצוצרה, הופך לגופיף הצהוב ומתחיל להפריש את הפרוגסטרון למחזור הדם.
הפרוגסטרון בתורו מעבה את רירית הרחם ומחזק אותה ובנוסף גורם לסגירה של צוואר הרחם וליצירה של חומרים שמטרתם למנוע כניסה של תאי זרע שאין בהם צורך, לרחם. התהליך שבו הרחם עובר הכנה לקליטת העובר מתרחש במצב תקין באופן אוטומטי בין אם התרחשה הפריה ובין אם לא. כפי שציינו, כעבור 16-12 ימים, רמת ההורמון בדם יורדת, אספקת הדם לרירית הרחם נקטעת, הרירית נושרת לכיוון הנרתיק וממנו מופרשת מהגוף כשזהו למעשה השלב שבו מתרחש הדימום.
אם הכלה המיועדת יודעת לזהות את מועד הביוץ ויודעת מה הוא משך השלב השני של המחזור, היא יכולה לדעת מראש האם תצטרך להשתמש בתרופות על מנת לדחות את הדימום או לא. במצב שבו הביוץ נדחה, בעקבותיו גם הדימום מתעכב.
מתי צריך להתחיל לקחת את ההורמון הסינטטי?
את הפרוגסטרון צריך להתחיל לקחת סמוך ככול האפשר לתום הביוץ. אם מועד הביוץ לא ברור, בדרך כלל יומלץ על התחלת הנטילה של ההורמון ביום ה-14 למחזור, כלומר החל משבועיים לאחר ההתחלה של הדימום. אם הטיפול יתחיל כשרמת ההורמון הטבעי תהיה בשיאה, שבוע מתום הביוץ, הגוף יזהה את ההורמון החיצוני, יפחית את ההפרשה של ההורמון הפנימי ובעקבות זאת רירית הרחם תנשור וישנו סיכוי לדימום.
אי לכך, חשוב להקפיד להתחיל את הטיפול מיד עם תום הביוץ על מנת שיתאפשר להורמון הסינטטי להחליף בצורה הדרגתית את ההורמון המופרש מהשחלה. דחיית הדימום תתאפשר על ידי נטילה יומיומית של פרוגסטרון מיד אחרי שיא ההפרשה עד למועד שבו הדימום רצוי. לרוב, הדימום יופיע עד חמישה ימים לאחר הפסקת הנטילה של ההורמון הסינטטי.