חיסון נגד שעלת לנשים בהריון

שעלת היא מחלה זיהומית של דרכי הנשימה הנגרמת על ידי החיידק בורדטלה (Bordetella). המחלה מסתמנת עם סדרה של שיעולים אופיינים התקפיים, המסתיימים בשאיפה קולנית. עם זאת, התיאור הקליני הקלאסי מופיע בעיקר בילדים צעירים, בעוד שבמבוגרים המחלה מסתמנת בעיקר כשיעול כרוני שאיננו חולף.

סיבוכים של השיעול החריף שכיחים בעיקר בילדות המוקדמת ויכולים לכלול דימומים עיניים תת לחמיים (דימום זה איננו משמעותי ברוב המקרים), הופעה של בקע (הרניה), חזה אוויר (פנאומטורקס), דימומים ברחבי הגוף וזיהומים משניים במערכת הנשימה.

הטיפול במחלה כולל מספר תכשירים אנטיובטיים: אזיתרומיצין (הטיפול המועדף), אריתרומיצין, קלריתרומיצין, ועוד . לרוע המזל, הטיפול האנטיביוטי משפיע רק במעט על מהלך המחלה. לכן, עיקר המאמץ הרפואי מכוון כנגד מניעה של ההדבקה וחיסון.

חיסון לשעלת

למרבה המזל, קיים חיסון יעיל למדי כנגד חיידק השעלת. חיסון זה הפחית מאוד את התחלואה והתמותה מהמחלה, שהיו נפוצים מאוד לפני כמה עשרות שנים. שגרת החיסונים כוללת מתן חיסון כנגד שעלת בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה.

מנות דחף נוספות ניתנות בישראל בכיתה ב' ובכיתה ח'. לפני השלמת ארבעת המנות הראשונות, התינוקות אינם מחוסנים באופן מלא, ועדיין פגיעים במידה מסויימת במקרים של הידבקות במחלה. חיסון בגיל צעיר יותר לא יעיל, בגלל חוסר בשלות של המערכת האימונית של התינוק.

עלייה בתחלואה משעלת

למרות שהחיסון כנגד שעלת נכלל בשגרת החיסונים בישראל, וניתן לכלל האוכלוסייה, בשנים האחרונות חלה עלייה בתחלואה משעלת בישראל. קיימיים מספר הסברים אפשריים לעלייה בתחלואה. הסבר אחד מתייחס לירידה במספר המתחסנים (אולי בגלל מגמות המתנגדות לחיסונים באוכלוסייה) הפוגע ב"חסינות העדר". חסינות העדר מציינת הגנה ברמת האוכלוסייה כאשר אחזו המתחסנים גבוה מספיק. ייתכן שמדובר בשינויים מחזוריים, הנצפים במחלות זיהומיות שונות.

התגברות התחלואה בשעלת מעלה את הסיכון להידבקות בתינוקות שטרם השלימו את שגרת החיסונים, ומעלה את הצורך בהפעלת מנגנוני הגנה נוספים כנגד התפשטות המחלה. למרות הסברים אלו, בכל רחבי העולם ידוע על עלייה הדרגתית בשכיחות השעלת, החל משנות ה – 90 לערך. שיעורי התחלואה עדיין נמוכים בהרבה בהשוואה לתקופה שלפני פיתוח החיסון.

חיסון בשעלת בזמן ההריון

לאור העלייה האחרונה בשכיחות השעלת, הוציא משרד הבריאות הנחייה, הממליצה לנשים בהריון להתחסן כנגד המחלה. בהנחיית משרד הבריאות נמסר שייתכן ובקרוב ייכנס לסל הבריאות מתן חיסון דחף נוסף לשעלת בכלל האוכלוסייה. בינתיים, עד להכללה של חיסון כזה בסל, החיסון הומלץ לכל אישה בשבוע העשרים להריונה, שלא קיבלה בעבר חיסון לשעלת במסגרת שגרת החיסונים הניתנת בישראל.

החיסון כנגד שעלת מגן על התינוקות הנולדים בשתי דרכים. ראשית, תינוקות נדבקים לעיתים קרובות מהמטפלים הקרובים שלהם – ובעיקר האם. הגנה מפני הדבקה של האם היא גם הגנה מפני הדבקה של התינוק בשעלת, דרך האם.

דרך הגנה נוספת נוגעת לפעולתו של החיסון בגוף. החיסון גורם לתאי מערכת החיסון, ובעיקר הלימפוציטים, לזהות את החיידק שגורם לשעלת, ולפעול כנגדו כאילו הגוף חלה במחלה אמיתית. חלק מהכרת החיידק והתמודדות נגדו כולל התרבות של לימפוציטים מסוג B ויצירה של נוגדנים. נוגדנים הם מולקולות חשובות במערכת ההגנה של הגוף, שנקשרות לחיידק, מנטרול אותו ו"מסמנות" אותו להשמדה עבור תאים אחרים בגוף.

נוגדנים מסוימים עוברים מהאם לעובר דרך השלייה (ואחרים עוברים גם בהנקה). מעבר הנוגדנים בשלייה מקנה לתינוק הגנה מסויימת בחודשים הראשונים לחייו, כל עוד הנוגדנים שמקורם אמהי נמצאים בדמו. לכן, גם בטרם התחסן לגמרי, התינוק מוגן מעט יותר כנגד השעלת.

ההגנה על התינוק היא, לכן, כפולה. ההגנה מורכבת ממניעת הדבקה בשעלת מהאם, והעברת נוגדנים מגנים שנוצרו בגוף האישה דרך השלייה. החיסון נכנס לסל התרופות 2015.

ראו גם:
חיסון לשפעת החזירים במהלך ההריון