התעללות ופגיעה מינית

פגיעה מינית בנשים היא תמיד שגויה, בין אם המתעלל הוא אדם מוכר או אדם זר. על אישה שנפגעה מינית להבין באופן ברור כי היא אינה אשמה. היא לא גרמה להתרחשות ההתעלות ואינה אחראית להתנהגות אלימה של אדם אחר כלפיה. מעבר לאלימות הפיסית, פגיעה מינית היא גם אלימות נפשית, שאינה נשכחת בקלות.

אונס הוא אקט מיני שאינו בהסכמה, הכולל אילוץ חדירה לחלק גוף כגון הנרתיק, הפה או פי הטבעת. פגיעה מינית או התעללות מינית בנשים היא כל סוג של פעילות מינית שאישה אינה מסכימה לה, וכוללת:

• אונס או ניסיון לאונס.
• נגיעה בגוף באופן בלתי הולם או גרימה לאישה לגעת באופן מיני באדם אחר.
• גילוי עריות או מגע מיני בילדות.
• צפייה או צילום במצבים מיניים.
• חשיפת גוף עירום בפני אישה ללא הסכמתה.
• קיום יחסי מין למרות סירוב האישה.

דרכי ביטוי של פגיעה מינית

לעתים, אלימות מינית מבוצעת על ידי אדם זר, אם כי לרוב היא נגרמת על ידי מישהו שאישה מכירה, ובכלל זה אדם עימו היא נפגשת לדייט, או שותף אינטימי כגון בן זוג, בעל, חבר או בעל לשעבר, או מכר. אלימות מינית היא התעללות, וכל אישה שעברה אי פעם התעללות זו, עברה אותה ללא "סיבה" מוצדקת להתקפה, למרות שהנטייה הראשונית היא האשמה עצמית.

יש לזכור כי לעתים אישה אינה מסוגלת להסכים ליחסי מין, כגון כשהיא נמצאת תחת השפעה כבדה של אלכוהול, אם היא מסוממת בסם האונס או אם היא נמצאת מתחת לגיל המותר. פגיעה מינית באישה עלולה להיות מילולית, חזותית או כל התנהגות המאלצת אותה להשתתף במגע מיני שאינו רצוי.

לדוגמא – מציצנות, כאשר אדם אחר צופה בפעילות מינית פרטית; אקסהיביציוניזם, כאשר אדם חושף את עצמו באופן אינטימי בציבור; גילוי עריות והטרדה מינית. פגיעה זו עלולה להתרחש במצבים שונים, על ידי אדם זר במקום מבודד, בפגישה רומנטית או בבית על ידי אדם שאישה מכירה.

השלכות פגיעה מינית

נשים שעברו התעללות מינית עלולות לסבול מבעיות בריאותיות חמורות, כגון מחלות המועברות במגע מיני, בעיות קיבה וכאב מתמשך. הן נמצאות אף בסיכון לבעיות רגשיות כגון דיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט טראומטית. לכן חשוב לקבל עזרה בהקדם האפשרי. השפעת פגיעה מינית כרוכה בהשפעות פסיכולוגיות, רגשיות, פיסיות, חברתיות, אישיות וכלכליות.

ההשפעות האפשריות עלולות להופיע בזמנים שונים, לא קיימת שיטה אחת בה קרבן לפגיעה מינית צריך להיראות ולפעול, ההשפעות אינן מתבטאות בסימני מחלה, ליקויים פיסיים או חולשה. ההשפעות מתבטאות בתגובות נורמליות לאירוע טראומטי.

מגוון גורמים משפיעים על דרך ביטוי השפעת התקיפה המינית וכוללים:

• מערכת היחסים בין הקרבן לעבריין.
• היקף וחומרת הפגיעה הנפשית או הפיסית.
• משך הזמן בו התרחשה הפגיעה.
• תגובות בני המשפחה והחברים.
• קבלת עזרה ממערכות שונות כגון מערכות בריאות, משטרה, והגשת תביעה משפטית בעקבות הפגיעה.
• היסטוריה פסיכולוגית ורפואית של האישה.

השפעות פסיכולוגיות ורגשיות

תחושת העתיד המוגבל היא התסמין הקריטי ביותר של הטראומה. אישה עלולה לחוש כאילו חייה הסתיימו, ולמרות שעוצמת תחושה זו נעלמת, נפשה עדיין מתנהגת כאילו אסון משמעותי עתיד להתרחש.

ההשפעות המיידיות לטווח הקצר

במהלך הפגיעה עצמה, תגובה נורמאלית היא פחד עז ממוות ותחושת ניתוק. אלו הן תגובות פיסיות טבעיות. שיתוק מפחד אינו אומר שהקורבן מבקש את התקיפה. גם אם אישה "מחליטה" כי בטוח עבורה לא להתנגד למצב, אין זה אומר כי היא רצתה במקרה או העניקה את הסכמתה. מחקרים מצביעים על כך כי הפחד הוא השפעה מיידית לטווח הקצר, והוא מתבטא בהתנהגויות שונות:

חרדה ופחד עז הן התגובות הראשוניות בעקבות פגיעה מינית. מספר מחקרים מצאו כי תגובות אלו מתרחשות בסביבות שלושה שבועות לאחר האונס. יחד עם זאת, התגובות עלולות להימשך אף למעלה משנה.

פחד מתמשך מפני תזכורות לפגיעה. לדוגמה, מעורבות בהליכים משפטיים או בדיקות רפואיות, שהייה בחברת גברים או שהייה במיקום שמזכיר את הפגיעה.

חשש להידבקות באיידס. פחד מפני מחלות המועברות במגע מיני או כניסה להיריון כתוצאה מפגיעה מינית הם פחדים נפוצים.

פחד מפני פגיעות מיניות עתידיות. אישה כבר אינה רואה את העולם כמקום בטוח לאחר הפגיעה. עכשיו היא חווה את העולם כמקום שאינו ראוי לאמון ואינו בטוח. זה עלול להוביל להגבלת פעילויות חברתיות, ובכלל זה עבודה ומעורבות חברתית. השלכות אלו עלולות להיות חמורות במיוחד כאשר העבריין הוא שותף אינטימי.

האשמה עצמית. עבור חלק מהנשים, בעיקר נשים המתגוררות בקהילות מוחלשות, פגיעה מינית עלולה לאשש את ההנחה לגבי עצמן כעל נשים פחותות ערך. מצב זה נקרא "טראומה חתרנית".

השפעות לטווח בינוני עד ארוך

מחקרים מצביעים על קרבנות לפגיעה מינית אשר עלולות לחוות מגוון השפעות לטווח הבינוני עד הארוך:

הערכה עצמית. תחושות הערכה עצמית, אשמה עצמית ותחושות אשם עלולות להתרחש במשך חודשים ושנים לאחר הפגיעה.

הכחשה. נפוץ כי נשים שוכחות או מכחישות את היבטי הפגיעה. מצב זה עשוי להיות הגנה מפני תחושות מכריעות של בלבול והלם. תגובות אלו עשויות להיות עוצמתיות במיוחד כאשר הפגיעה מבוצעת על ידי שותף אינטימי.

מחשבות אובדניות. אלו שכיחות יתר בקרב קרבנות פגיעה מינית, במיוחד בקרב נשים צעירות אשר עלולות להימצא בסיכון גבוה במיוחד לביצוע ניסיון התאבדות.

טראומה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). מודל תגובת הטראומה והאבחנה הקלינית של הפרעת דחק פוסט טראומטית מסייע להכרה במשמעות הנזק שנגרם לנשים שהותקפו מינית, ומידת הפגיעה אותה חוו. הפרעה זו היא תווית פסיכיאטרית לאוסף תסמינים פסיכולוגיים המתרחשים בעקבות אירוע טראומטי.

השפעות פיסיות

לא כל הנשים שהותקפו מינית נפגעות מבחינה פיסית או חוות בעיות רפואיות. יחד עם זאת, מגוון נרחב של פגיעות גופניות והשלכות בריאותיות עלולות להיות קשורות לפגיעה מינית. הסיבוכים עלולים להיגרם כתוצאה ישירה מהפגיעה עצמה, להתבטא בסיבוכים מאוחרים יותר או להשפיע מבחינה פסיכולוגית.

השפעות פיסיות עשויות לכלול:

נזק לשופכה, הנרתיק ופי הטבעת. מצב זה נכון לגבי חלק מנפגעות תקיפה מינית חודרנית

הפרעות תפקוד. כגון נזק למערכת העיכול, כאבי אגן, תסמונת מעי רגיז, בעיות בתפקוד המיני, בעיות בפוריות, תסמונות כאב, והפרעות אכילה, בעיקר בולימיה נרבוזה.

סיכון מוגבר לזיהומים מיניים. מחלות מיניות עשויות לעבור בעת פגיעה מינית, כולל איידס.

הריון שאינו רצוי. כולל התחבטויות נפשיות לגבי הפלה.

אלכוהול וסמים. נשים שעברו פגיעה מינית עלולות לפתח תלות מוגברת באלכוהול, תרופות מרשם וסמים אחרים כדרך להתמודדות.

השפעה על נשים מבוגרות. היסטוריה של פגיעה מינית נמצאה קשורה לסיכון מוגבר לדלקת פרקים וסרטן השד, כאשר הסיכון הולך וגדל בהתאם למספר התקיפות אותן חוו.