באופן קלאסי, נהוג לחלק את הלידה לשלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון בלידה מתחיל עם הופעת הצירים ומסתיים עם פתיחתו המלאה של צוואר הרחם. השלב השני מתחיל עם פתיחה מלאה של צוואר הרחם ומסתיים עם יציאתו של התינוק לעולם. השלב השלישי בלידה מתחיל לאחר יציאת התינק ומסתיים לאחר יציאתה של השלייה.
נהוג לחלק את השלב הראשון לשני תתי-שלבים: השלב הלטנטי והשלב האקטיבי. בשלב הלטנטי של הלידה מופיעים צירים סדירים, אך עדיין לא מופיעה פתיחה משמעתית של צוואר הרחם, והעובר לא מתחיל במסלול הירידה שלו כלפי החלק התחתון של האגן. בשלב האקטיבי של הלידה מתחיל צוואר הרחם להיפתח במהירות רבה יותר עד לפתיחה מלאה של הצוואר, הנחשבת כפתיחה של 10 ס"מ.
סיבות שונות עלולות לעכב את התקדמות הלידה בשלב הראשון. במרבית המקרים מדובר בצירי דמה שאובחנו בטעות כלידה ולמעשה לא משפיעים על צואר הרחם, מתן חומרי הרדמה בשלב מוקדם מדי, או סיבות טריווילייות אחרות.
הטיפול יכול לכלול הזלפה של אוקסיטוצין לווריד. חומר זה משפיע על התכווצות הרחם ומזרז את התקדמותה של הלידה. ברוב המקרים של התארכות השלב הראשון הלידה תמשך כרגיל, ללא הופעת סיבוכים בשלב מאוחר יותר.
מחקר – כיצד ההשמנה משפיעה על הלידה?
מחקר חדש שפורסם בכתב העת "“obstetrics an gynecology ניסה לבחון האם למשקל יתר של האם יש השפעה של משכו של השלב הראשון ללידה, והתקדמות הלידה. כחלק מהמחקר ניסו החוקרים לבחון האם יש קשר "מנה-תגובה" בין המשקל להפרעות בלידה. כלומר – האם ככל שהאישה סובלת ממשקל גבוה יותר, כך רבים הסיכויים להתארכות וסיבוכים במהלך השלב הראשון ללידה.
המחקר התבצע על קבוצת נשים (קוהורט) שכללה 5,204 נבדקות. כל המשתתפות במחקר היו נשים בהריון עם עובר יחיד, כאשר הלידה התרחשה במועד (לאחר שבוע 37) – כדי למנוע הטיות שונות שיכולות להשפיע על השלב הראשון בלידה ללא קשר למשקל יתר של האם.
הנחקרות חולקו לשתי קבוצות בהתאם למדד מסת הגוף שלהן. מדד מסת הגוף (BMI) נועד להעריך באופן גס את המשקל ביחס לגובה – שהרי לא דומה אישה השוקלת 80 ק"ג וגובהה 1.80, לאישה במשקל זהה שגובהה 1.50. מדד מסת הגוף מחושב כחלוקה של המשקל בריבוע הגובה.
קבוצה אחת של נחקרות כללה את הנשים עם BMI נמוך מ – 30 (2,413 נשים), וקבוצה שנייה כללה את הנשים בעלות עודף משקל, עם BMI גבוה מ – 30 (2,791 נשים). מדידות שונות נעשו במהלך הלידה של הנשים כדי להאריך ולמדוד את השלב הראשון של הלידה.
בניסיון להשוות בין שתי הקבוצות ביצעו החוקרים עיבודים סטטיסטיים שכללו התחשבות במספר הלידות הקודמות של האישה (לידה ראשונה ארוכה יותר בדרך כלל מלידות מתקדמות יותר), הגזע של האישה היולדת ומשקל העובר שנולד.
מסקנות המחקר
תוצאת המחקר הצביעו על כך שאורך השלב הראשון ללידה והתקדמותו היו ארוכים יותר בקרב נשים עם BMI גבוה, בהשוואה לקבוצת הנשים עם BMI נמוך. ממצא זה דווח גם בקרב נשים בלידה ראשונה, וגם בקרב נשים שילדו בעבר. הזמן הממוצע של נשים עם BMI גבוה להגיע מפתיחה של 4 ס"מ בצוואר הרחם אל פתיחה מלאה (10 ס"מ) היה 4.7 שעות בקירוב לעומת 4.1 שעות אצל הנשים ללא עודף משקל.
החוקרים מסכמים, שאין ספק שמשקל עודף משפיע על אורכו של השלב הראשון בלידה, ועל קצב ההתקדמות של הלידה, במנותק מגורמים אחרים. יש מקום להתייחס למשקלה של האישה במצבים של לידה המתקדמת באיטיות או בחוסר התקדמות בשלב הראשון בלידה.