השאיפה העיקרית של כל זוג שמתכנן הריון או כבר נמצא בתהליך היא שההיריון יעבור בצורה חלקה, שהעובר יתפתח באופן האופטימלי ושהאם תישאר בריאה לאורך כל תשעת החודשים. לצערנו לא כל הריון עובר כך. חלק מההריונות מוגדרים ׳הריונות בסיכון׳ או ׳הריונות בסיכון גבוה׳.
בחלק מהמקרים מדובר במצבים בהם כבר מלכתחילה מדובר היה בהריון שהתחיל עם רקע רפואי בעייתי של האם כמו לחץ דם גבוה, קרישיות יתר, אפליפסיה, אי ספיקה כלייתית, או מחלות לב וכלי דם. במקרים אחרים הבעיה נוצרה תוך כדי התהליך.
הריון מחוץ לרחם
בשל העלייה הניכרת בהיקף טיפולי הפוריות, שכיחות ההריונות החוץ רחמיים עולה גם היא. הריון חוץ רחמי הנו מצב שבו הביצית שעברה תהליך השרשה התפתחה מחוץ לרחם וברוב המקרים ההיריון מתרחש בחצוצרה. מדובר במצב שעלול לסכן הן את האם והן את העובר.
הריונות חוץ רחמיים בעבר, חסימת חצוצרות, עישון, טיפולי פוריות וגיל מבוגר הם הגורמים המרכזיים שמעודדים הריון חוץ רחמי. מגוון תסמינים ותוצאות שאינן שגרתיות בבדיקות יכולים להעיד על הריון חוץ רחמי. ברוב המקרים, הריון חוץ רחמי אינו יכול להתפתח לעובר בריא.
הטיפול תלוי בשלב שבו גילה הרופא כי מדובר בהריון שאינו תקין. בתחילת ההיריון כאשר עדיין לא זוהה דופק ואין דימומים, נותנים תרופה שבולמת את ייצור תאי ה-DNA וההיריון הגיע לסיומו. לעתים מתרחשת הפלה טבעית.
רעלת הריון
רעלת הריון היא מחלה שעלולה להתרחש להיווצר לאחר השבוע העשרים להריון, ועלולה לסכן את האם והעובר. מחקרים מראים כי חומר המופרש מהשליה לגוף ומעודד את היווצרותה של המחלה. חוסר איזון בתפקוד מערכות ספציפיות בגוף, לחץ דם גבוה, בדיקת שתן שאינה תקינה, כאבי ראש, ירידה בטסיות הדם אלו הם התסמינים שיכולים להעיד על המחלה.
המחלה עלולה לגרום לכיווץ של כלי הדם, מה שמעודד ירידה בזרימת הדם לשליה ולעובר ויכול לפגוע בהתפתחותו התקינה של העובר. בנוסף עלול להיווצר מצב של פרכוסים אותו מונעים על ידי זריקה של מינרל המגנזיום.
הטיפול היחיד למניעת התפתחות המחלה הוא ליילד את התינוק, אך אפשרות זו תלויה בהתקדמות בהריון. בהריונות מתחת לשבוע 34 נותנים קורטיקוסטרואידים בכדי למנוע סיבוכי לידת פג. במידה ולא ניתן לבצע יילוד, האישה נמצאת במעקב צמוד ואם יש סימנים להחמרה, לאי תגובה לטיפול או לפגיעה קשה בכבד ובכליות מיילדים. לאחר הלידה המחלה חולפת.
סוכרת הריון
בישראל, כחמישה אחוזים מההריונות מוגדרים כהריון בסיכון כתוצאה מסוכרת. ברפואה מחלקים סוכרת הריון לסוכרת הריונית אשר אובחנה בהריון עצמו וסוכרת טרום הריון שאובחנה לפני ההיריון.
ברוב המקרים הסוכרת מתגלה בבדיקת העמסת סוכר – GCT אותה מבצעים בין השבועות 24-28. הסיכונים הם רבים וכוללים לידה של עובר השוקל מעל ארבעה קילוגרמים, מומי לב מולדים, מוות תוך רחמי, ריבוי של מי שפיר, לידה מוקדמת, לחץ דם גבוה, רעלת הריון ועוד.
מחקרים מראים שתינוקות שנולדים לאימהות עם סוכרת הריון מפתחים נטייה להשמנת יתר. משקל גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם, נשים עם היסטוריה של סוכרת בהריונות קודמים הם הגורמים העיקריים להיווצרות המחלה בזמן ההיריון.
לאחר האבחנה מומלץ להפחית באופן ניכר את הצריכה של מזונות ומשקאות המכילים סוכר, לשלב פעילות גופנית בהתאם למצב הרפואי והפיזיולוגי של האישה וכמובן מעקב קבוע על רמות הסוכר בדם הן בזמן צום והן אחרי הארוחות. נשים שאינן מגיבות לדיאטה יקבלו טיפול תרופתי.