הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז נפוצות בקרב ילדים, וממשיכות איתם גם לגיל ההתבגרות ולגיל המבוגר. הסיבה להפרעות אלו היא קשיים בוויסות קשב ובמיקוד הריכוז. ההפרעות הן גנטיות ובעלות מרכיבים ביולוגיים.

במקרים מסוימים מתלוות להפרעות גם הפרעות פסיכיאטריות- הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח, ליקויי למידה והפרעות התנהגות. לרוב מתגלים התסמינים הראשונים בשנים הראשונות ללימודים.

אבחון

אבחון מוקדם של הפרעות קשב וריכוז חשוב ביותר לשם בניית תכנית טיפול מתאימה ולשם מניעת בעיות נלוות בהמשך הדרך. בכל מקרה בו עולה חשד לקיומן של ההפרעות, יש לפנות לאבחון.

חשדות ראשונים להפרעות קשב וריכוז מתעוררים על ידי ההורים, המורים או האדם עצמו, בעקבות קשיי ריכוז, אשר באים לידי ביטוי בהישגים הלימודיים, בעיות חברתיות, בעיות התנהגותיות חמורות, הערכה עצמית נמוכה וכדומה.

כלל הפרעות הקשב והריכוז מתחלקות לשלושה סוגים: בעיות ריכוז, פעלתנות יתר ואימפולסיביות ובעיות ריכוז עם היפראקטיביות.

האבחון וההערכה של הפרעות קשב וריכוז נעשים בצורה קלינית, כשבנוסף לבדיקת הילד מתייחסים גם לראיון ההורים והילד. הסיבה לכך היא שאין אפשרות להסתמך על בדיקת הילד בלבד, מכיוון שלא ניתן תמיד לצפות בהפרעות אלו כשנמצאים בחדר הבדיקה.

בסביבה חדשה ולא מוכרת, או כשהילד עסוק בפעילות מהנה, תסמיני ההפרעות יכולים שלא להופיע. הסימפטומים יופיעו במצבים בהם הילד משתעמם, אין הדרכה לנעשה בחדר או שהפעילות דורשת תשומת לב מלאה.

• הערכת תפקוד לימודי- כדי להתחיל את האבחון יש להשיג דיווח מבית הספר על הישגים בלימודים ועל התנהגות. בדיקת יכולת אינטלקטואלית ותיעוד ליקויי למידה חשובה לבדיקה. ניתן לערוך תצפית על הילד בבית הספר ובסיטואציות לא מובנות.
• הערכה רפואית- באבחון יש להתייחס להיסטוריה רפואית, לבדוק שימוש בתרופות ולבצע בדיקה גופנית. צריך לשלול בעיות ראייה ושמיעה, צריך לבדוק אם קיימים גורמי סיכון קליניים או סביבתיים. במידה ונצפו סימנים קליניים, יש לערוך בדיקת תפקודי תירואיד.
• מבחני השלמה- מכיוון שהפרעות קשב וריכוז מאובחנות בצורה קלינית, אין מבחנים נוספים לצורך אבחון. רק כאשר ישנם סימנים ממוקדים או קליניים המעלים חשד להפרעה אפילפטית או למחלה מוחית אחרת, עורכים בדיקה נוירולוגית או EEG. ישנם מבחנים שבודקים יכולות מיקוד קשב לאורך זמן והם מבחנים ממוחשבים של קשב ועוררות.

קראו עוד על חשיבות אבחון מוקדם של הפרעות קשב וריכוז

טיפול בהפרעות קשב וריכוז

מרבית הילדים או האנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתמודדים עם חיים מתסכלים ואינם ממצים את יכולותיהם בתחומים בהם היו יכולים להגיע אילולא ההפרעה. בעזרת טיפול מתאים המצב יכול להיות שונה. חשוב לטפל בהפרעות כמה שיותר מוקדם, במיוחד בקרב ילדים, מכיוון שכל דחייה שיחוו בעקבות ההפרעות מהן הם סובלים, עלולה להיות טראומטית ולחסום את דרך ההתקדמות הלאה.

במידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז אינם מטופלים, קיים חשש מתמיד להפגנת אלימות, אגרסיביות ותוקפנות כלפי האחר, דבר שיגרום סבל לאדם עצמו, למשפחתו ולסובבים אותו.

מטרתו העיקרית של טיפול בהפרעות קשב וריכוז היא להביא את הילד לכדי שיפור ברמה התפקודית. הטיפול האפקטיבי והיעיל ביותר צריך להיות רב מערכתי ולעסוק בפרמטרים הפסיכולוגי, הביולוגי והחברתי. תכניות הטיפול צריכות להיבנות באופן ממוקד עבור כל ילד בעל הפרעות קשב וריכוז. הטיפול הוא אינדיבידואלי ומתייחס לנתוני הילד ולרמת ההפרעה שישנה.

גיבוש יעדי הטיפול נובע מהתסמינים המרכזיים שאותרו ומהבעיות התפקודיות. התוצאות האופטימליות מטיפול בהפרעות קשב וריכוז יכולות להיות:

• שיפור בהערכה העצמית של הילד.
• שיפור יחסי הילד עם ההורים, האחים, החברים והמורים.
• הפחתה בהתנהגויות אגרסיביות ואלימות שמפריעות לסביבה.
• שיפור ביצועים, כגון: פיתוח יכולת למידה עצמאית, שיפור היעילות, הגדלת הספקים, השלמת מטלות והקפדה על דיוק.