דלקות אוזניים

הכאבים באוזניים לא פוסקים? יש נפיחות באזור? הפרשות מהאוזן? זוהי ככל הנראה דלקת אוזניים.

מהי דלקת אוזניים והסממנים המתלווים אליה?

מצב בו האוזן סובלת מדלקת או מזיהום שנגרמים כתוצאה מקיומו של נוזל מוגלתי בתוך האוזן. הגורם להיווצרות הנוזל המוגלתי יכול להיות וירוס או חיידק.

 דלקות אוזניים נפוצות בעיקר בתקופת הינקות והילדות, ועם הגיל שכיחותן יורדת. דלקות האוזניים מתפתחות במהירות יחסית ונחלקות לשלושה סוגים, הנקבעים על פי מיקום הדלקת באוזן:

• דלקת באוזן החיצונית- משפיעה על איזור האפרכסת עד לאיזור עור התוף. מתלווים אליה כאבים בעת נגיעה באוזן, הפרשות היוצאות מהאוזן ואדמומיות בתעלת השמע.
• דלקת באוזן התיכונה- מופיעה בחלקה האמצעי של האוזן, מאיזור עור התוף עד לעצמות השמע והיא נוצרת מהצטברות נוזלים באיזור האחורי של עור התוף. דלקת האוזניים מסוג זה נפוצה בעיקר אצל תינוקות וילדים, ומתלווים אליה חום, כאבים, הפרשות מהאוזניים בכמות רבה, אדמומיות בעור התוף, הפרעות שמיעה וחוסר שיווי המשקל של הגוף.
• דלקת באוזן הפנימית-  מופיעה בחלקה הפנימי ביותר של האוזן. האוזן הפנימית כוללת את שבלול האוזן, את תעלת האוסטכיוס ואת איברי החישה, האיזון והשמיעה. הסממן הבולט ביותר לדלקת אוזניים זו הוא סחרחורת.

בדיקות ואבחון

עוד בטרם מטפלים בדלקות אוזניים, עורכים בדיקות, כדי לוודא שאכן ישנה דלקת. אבחון שגוי עלול לגרום לטיפול שלא לצורך באוזן שאינה דלקתית כלל, או בטיפול שגוי באוזן דלקתית בצורה חריפה.

האבחון מתחיל מהתבוננות בעור התוף על ידי מכשור מיוחד. משימה זו אינה פשוטה, שכן קשה מאוד להבדיל בין נוזל סתמי באוזן לבין נוזל דלקתי.

דרך נוספת לאבחון היא שימוש במכשיר דמוי פומפה, שבעזרתו נושפים אוויר על עור התוף ובודקים את התנועתיות שלו. במידה והתנועתיות היא מופחתת וחלשה, יש סיכוי לזיהום.

דרכי טיפול ברפואה הרגילה

רוב דלקות האוזניים- כ80%- עוברות בלי עזרת טיפול רפואי, אך כדאי לתת טיפול מקומי על מנת להקל על הסבל והכאבים הלא נעימים. זהו טיפול בעזרת טיפות אילחוש שנועדו להרגעת האוזן.

מתן תרופות כמו אקמול או נורופן גם כן עוזר בהקלת הכאבים ובהרגעת האוזן. במידה ומלווה חום לדלקת באוזניים, ניתן טיפול אנטיביוטי שמוריד את החום, מפחית את עוצמת הכאב במהירות יחסית ומקצר את משך הדלקת באוזן.

בקרב תינוקות וילדים הסובלים מדלקות אוזניים כרוניות, ניתנת אנטיביוטיקה במינון נמוך על בסיס יום יומי. כדי למנוע את חזרת הדלקת אצל ילדים אלה צריך להימנע ככל שניתן מלתת שתיה בבקבוק במצב של שכיבה ולהימנע מעישון בקרבתו.

במידה וטיפול זה אינו עוזר והנוזלים נשארים באוזן הילד, הטיפול המקובל הוא הכנסת כפתורים, שהם בעצם צינוריות קטנטנות אל עור התוף, המנקזות באופן קבוע את הנוזלים המצטברים בתוך האוזן. בדרך זו נמנעות הדלקות.

טיפול נוסף, המקובל יותר בקרב אנשים מבוגרים, הוא מתן תרופות אשר מורידות את הגודש שנמצא בדרכי הנשימה ושמשפיע על האוזניים. טיפול זה מאפשר פתיחה של פתח הניקוז באוזן התיכונה ומשפר את התפקוד שלה.

במידה והאדם מפתח חום או חש בכאבים עזים ובלתי נסבלים, רופא שמתמחה ברפואת אף אוזן גרון יבצע ניקוב קל של עור התוף, מה שישחרר את הלחץ בתוך האוזן ויגרום להקלה מיידית בכאבים ויזרז את החלמת דלקת האוזניים. הניקוב נסגר בתוך מספר ימים.

מניעת דלקות אוזניים

דרך מומלצת להימנע מהחיידק "הפנאומוקוקוס" שהוא הגורם המרכזי להיווצרות דלקות האוזניים, היא לחסן את התינוקות בחיסון ה"פרוונר" שמפחית בצורה משמעותית את הסיכוי לסבול מהתופעה. החיסון ניתן בארבע מנות, כל תקופה, וכדאי להתחיל לחסן את התינוקות בגיל שלושה חודשים.

ראו גם:
שעורה בעין
טינטון