לפני כשלוש שנים פרצה לתודעת הציבור ולתודעתם של מומחי הדיאטות דיאטת דש אשר פותחה בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 והוגדרה כדיאטה הטובה ביותר מבין 20 סוגים אחרים של דיאטות שנבדקו באותה תקופה.
דיאטת דש הורכבה מלכתחילה למען המטרה של מניעת יתר לחץ דם, ולהסכמת כל המומחים היא עונה בצורה הטובה ביותר על כלל הקריטריונים הרפואיים אשר נבדקו, כלומר ירידה במשקל של הגוף, איזון מחלת הסוכרת ושיפור בריאות הלב.
מהי הדיאטה ולמי היא מיועדת?
דיאטת דש (באנגלית DASH) מתבססת על עקרונות התזונה אשר מיועדים להורדה של לחץ הדם בזמן קצר של מספר ימים בודדים עד מספר שבועות. דיאטת דש מיועדת לאנשים עם יתר לחץ דם באופן פעיל ולאנשים אשר נמצאים בסיכון בריאותי גבוה ועלולים לפתח בעתיד לחץ דם גבוה (סובלים מקדם יתר לחץ דם).
דיאטת דש עונה על קריטריונים רפואיים בכל הנוגע לבעיות לבביות, ואיגוד רופאי הלב האמריקני אימץ לעצמו את ההנחיות המפורטות שלה, וכיום היא מומלצת כטיפול ומניעה של יתר לחץ דם ושל כל מחלות הלב האחרות.
מה הדיאטה כוללת?
דיאטת דש כוללת הרבה מאוד פירות וירקות על סוגיהם השונים, מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, עוף, דגים, קטניות, אגוזים וכל מזון אחר דל שומן. הדיאטה מגבילה בפירוש את כל המאכלים והמשקאות הממותקים עם כמויות רבות של סוכר, היא מגבילה צריכה של בשר אדום וצריכה של תוספות שומן לאוכל.
דיאטת דש ממליצה על הפחתה משמעותית של מוצרי מזון מעובדים ועל צריכת מוצרי מזון בריאים במקומם, ובנוסף היא מגבילה מאוד את כמויות המלחים שנכנסות לגוף דרך המזון.
בנוסף להפחתת המלח במסגרת דיאטת דש ישנן המלצות להעשיר את התפריט היומי במינרלים חשובים לגוף כמו סידן, אשלגן ומגנזיום אשר מסייעים באיזון של לחץ הדם. את אותם מינרלים צורכים באמצעות שילוב של אותם מוצרי מזון אשר מפורטים מעלה.
נקודות מרכזיות בדיאטת דש
מכיוון שהמטרה העיקרית שממנה מורכבת דיאטת דש היא הורדת יתר לחץ דם או מניעתו, אחת הנקודות המרכזיות בה היא הפחתה של כמויות המלח בתפריט היומי באופן ניכר.
התפריט היומי של הדיאטה מגדיר מראש את כמויות הנתרן (מלח) אותן מותר לצרוך ביום אחד. ממחקרים אשר נערכו בתחום הוכח כי הפחתה משמעותית של כמויות המלח בתפריט היומי מורידה באופן משמעותי ביותר את הערכים של לחץ הדם בתוך פרק זמן קצר.
ההנחיות של דיאטת דש הן לצרוך עד 1,500 מ"ג של נתרן בכל יום. רק כדי להבין את משמעות הדבר, נציין כי אנשים אשר אינם מקפידים על אכילה נכונה או שאינם אוכלים על פי תפריט מסוים של דיאטה צורכים מדי יום בין 3,000 ל-6,000 נתרן.
הבעיה העיקרית של הגבלת המלחים בתפריט היומי היא שהמלח נמצא במוצרי מזון רבים ומשמש כמשפר טעם או כחומר משמר, למרות שאנו לא תמיד מרגישים בטעם המלוח.
בעיה נוספת היא שהטעם המלוח הוא טעם נרכש שקל מאוד להתמכר אליו, ועל כן הרגלים של צריכת מלח בכמויות גדולות מקשים על אנשים רבים לצרוך את אותם מוצרי מזון דלי נתרן בגלל שהם חשים בטעם תפל או שמבחינתם למזון אין בכלל טעם.
כדי שאנשים יוכלו להצליח במשימה הקשה של צריכת 1,500 מ"ג מלח בכל יום, הם חייבים להקפיד על צריכה של 300 מ"ג פחות או יותר בכל ארוחה, בתפריט יומי אשר כולל שלוש ארוחות גדולות ושתי ארוחות בין לבין.