אחת לכל כמה זמן אנו שומעים על בדיקה חדשה שנוספה לבדיקות ההיריון האפשריות. הפחד מפני מחלה עתידית של האם או חלילה של העובר שמתפתח, מביאות הורים רבים לידי מסקנה שאם יש בדיקה צריך לבצע אותה ללא קשר לסיכון הקיים או להימצאותה או אי הימצאותה בסל הבריאות.
אחת הבדיקות החדשות שמצטרפת לשורה ארוכה של בדיקות אחרות שניתן לבצע במהלך ההיריון היא בדיקה לאיתור נשאות של חיידק ה-GBS. מדובר בחיידק שאיננו גורם לנזקים באופן כללי לאם הנושאת אותו, אולם הוא עלול להדביק את התינוק במהלך הלידה ולגרום לו לתחלואה וסיבוכים בהמשך החיים.
חיידק ה – GBS
מדובר בחיידק מזן B מקבוצת חיידקי הסטרפטוקוקוס. החיידק יכול להימצא באופן זמני או קבוע במערכת העיכול התחתונה וכאשר הוא מגיע לפי הטבעת הוא יכול להדביק משם גם את דרכי השתן והרחם. הסטטיסטיקה בדבר נשאות החיידק בקרב נשים משתנה וההערכה היא שכ-10%-40% מהנשים בעולם המערבי הן נשאיות של החיידק.
במרבית המקרים נשאות של החיידק איננה גורמת למחלה כלשהי אצל האישה הנשאית, הבעיה מתחילה כאשר האישה נמצאת בהריון וקיימת סכנה להדבקה של העובר ובעיקר להדבקה של היילוד בזמן המעבר בתעלת הלידה.
מהי הפגיעה ביילוד ומתי היא מתרחשת?
הפגיעה ביילוד יכולה לגרום למחלה חמורה ואף למוות. תוארו מקרים רבים של פגיעה בהתפתחות התקינה בהמשך הילדות.
מרבית מקרי ההדבקה הם מקרים של הדבקה מוקדמת- 80% מהמקרים יאובחנו בתוך 3 ימים ממועד הלידה. הסיבה לכך היא שמדובר בחיידק מאוד אלים שמראה סימפטומים במהירות כאשר הוא תוקף אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה ופגיעה כמו יילודים. במצב זה שכיחה בעיקר פגיעה ריאתית.
כ-20% מהמקרים הם מצבים בהם התינוק מראה סימני מחלה לאחר שבוע עד 3 חודשים. מצב זה מכונה הדבקה מאוחרת. בהדבקה מסוג זה הפגיעה היא לרוב במערכת העצבים המרכזית.
ישנם מצבים של הדבקה מאוחרת- מאוחרת. אלה מצבים בהם סימני המחלה מופיעים לאחר 3 חודשים ומעלה ממועד הלידה. לרוב הסיבה להדבקה פה היא בעיה במערכת החיסונית של היילוד ולא הדבקה שהתרחשה במהלך הלידה.
כיצד ניתן למנוע הדבקה ומהו הטיפול?
כאמור, כיום קיימת בדיקה שיכולה לאתר מצבי נשאות של החיידק GBS אצל האם. לפני כ- 10 שנים הוחל בארה"ב נוהל שמחייב בדיקת נשאות ל- GBS לכל הנשים ההרות הנמצאות בשבועות 35-37 להריון. במסגרת הבדיקה נלקחת דגימה מדפנות השליש החיצוני של הנרתיק וכן מהחלחולת.
דגימה זו עוברת תרבית בכדי לראות האם צומח בה חיידק GBS. באם צמח חיידק כזה, על האישה לקבל אנטיביוטיקה תוך ורידית מקבוצת הפנצילין (או חלופה אחרת במידה והאישה רגישה לפנצילין) כ-4 שעות לפני הלידה. טיפול זה הצליח להפחית את שיעור התחלואה מלמעלה מ-50% ל-4% בלבד.
בארץ בדיקת הסקר לאיתור GBS איננה כלולה בסל לכלל אוכלוסיית הנשים ההרות, אלא רק לנשים שהוגדרו כנמצאות בקבוצת סיכון: נשים שחוו פקיעת קרומים לפני שבוע 37, נשים עם צירים לפני שבוע 37 הגורמים לשינויים ברורים בצוואר הרחם, פקיעת קרומים שנמשכת מעל 18 שעות ללא לידה, זיהום דרכי השתן ב- GBS בהריון הנוכחי וחום מעל 38 מעלות במהלך הלידה.
עלתה השאלה מדוע לא לתת לכל הנשים טיפול מניעתי בפנצילין דרך הוריד? על פי מחקרים רבים, לטיפול באנטיביוטיקה יש תופעות לוואי משלו ויש לשקול האם הסיכון שבגרימת תופעות לוואי שווה את התוצאה. בנוסף, מתן רב של אנטיביוטיקה יכול לגרום להתפתחות זנים חזקים ועמידים של GBS ומכך חשוב להימנע.
כיום, אישה שאיננה נמצאת בקבוצת סיכון ובכל זאת מעוניינת לעבור בדיקה לגילוי נשאות ל-GBS יכולה לבקש זאת מרופא הנשים שלה ולבצע את הבדיקה בין השבוע ה-35 לשבוע ה-37 להריון.
ראו גם:
חשוב לדעת: מהי מחלת RH של העובר?