אמצעי מניעה בזמן הנקה

כאם חדשה, אישה עשויה למצוא עצמה ניצבת בפני הצורך לקבל החלטות רבות מנקודת מבט חדשה.

בחירת אמצעי המניעה אשר המתאים לה לפני ההיריון, אינו יכול להיות הבחירה הנכונה לאחר הלידה, במיוחד אם היא מיניקה.

מאמר זה מספק תשובות לגבי אמצעי המניעה לאחר הלידה, כולל מתי להתחיל להשתמש בהם שוב, ומהן האפשרויות הטובות והיעילות ביותר במהלך ההנקה.

מתי להתחיל להשתמש שוב באמצעי מניעה?

בדרך כלל, רופאים מייעצים לנשים להמתין עם חידוש קיום יחסי המין עד לאחר בדיקת הרופא המיילד, כשישה שבועות לאחר הלידה. בביקור זה, הרופא מעריך את מצבה הפיסי של האשה, ויכול לקבוע האם זה בטוח להתחיל שוב לקיים יחסי מין. בדרך כלל, חשוב להניח לגוף לנוח, ולנצל תקופה זו על מנת להעריך מחדש את השימוש באמצעי מניעה.

נכון הוא כי חלק מהנשים נרפאות במהירות וחשות מוכנות ליחסי מין בהקדם, כשבועיים עד חודש לאחר הלידה. לאימהות אחרות זה לוקח מספר חודשים עד שהן מרגישות מוכנות שוב, במיוחד לאחר לידה נרתיקית מורכבת או ניתוח קיסרי.

אך דבר אחד בטוח. בין אם אישה ממתינה שלושה שבועות או שלושה חודשים, ניתן להיכנס להריון לאחר הלידה. מסיבה זו חשוב להתייעץ עם בין הזוג על שימוש בהגנה, אם הם אינם מעוניינים בתינוק חדש מיד.

אמצעי מניעה והנקה

אם אישה מיניקה, קיימים מספר שיקולים מיוחדים כאשר מדובר בבחירת השיטה התקינה למניעת הריון. אם אישה מעוניינת בשיטה מוכחת ויעילה, ללא הפחתה באספקת החלב או אמצעי מניעה אשר גורמים לתינוק לקבל חומרים מזיקים, האפשרויות העיקריות מתחלקות לשתי קטגוריות: אמצעי מניעה שאינם הורמונאליים או אמצעי מניעה הורמונאליים.

אמצעי מניעה שאינם הורמונאליים

קונדומים

שיטות למניעת הריון שאינן כרוכות בהורמונים, נחשבות כבטוחות ביותר לאימהות מיניקות למניעת הריון. השיטה הנפוצה ביותר היא הקונדום. הוא טוב, זול, ונטול תופעות לוואי. ניתן להשתמש בו באופן מיידי והוא מעניק מרווח זמן לקבלת החלטות עם הרופא לגבי שיטות ארוכות טווח.

התקן תוך רחמי פארא-גארד

שיטה ארוכת טווח ופופולארית למניעת הריון היא התקן תוך רחמי, המוחדר לגוף על ידי הרופא. שלא בדומה להתקנים אחרים, התקן זה אינו מכיל הורמונים, ומסיבה זו הוא אהוב על נשים מיניקות. הוא עובד נפלא, ולמרות שהמחזור החודשי כבד יותר מידי חודש, הוא אינו מלווה בהתכווצויות. בנוסף, הוא יעיל לתקופה של עד עשר שנים.

אמצעי מניעה הורמונאליים

זריקות ושתלים

אמצעי הגנה אלו נכללים באותה קטגוריה, היות והם מכילים כמות הורמונים כמעט זהה. ההבדל היחיד ביניהם הוא שיטת שחרור ההורמונים. דיפו-פרוברה היא זריקה הניתנת ביד אחת למספר חודשים. היא יעילה ביותר במניעת הריון ובטוחה לשימוש.

לעומת זאת, רופאים רבים נמנעים מהשימוש בה בשל הראיות כי היא גורמת לאובדן עצם משמעותי בשימוש ממושך. חלק מהנשים מדווחות אף על תופעות לוואי הכוללות עלייה במשקל, אובדן החשק המיני, מצבי רוח ודימום וסתי שאינו סדיר.

שתלים הם שיטה דומה למניעת הריון, שבה שתל בגודל גפרור ממוקם מתחת לעור הזרוע. הוא נותר במקום ויעיל לתקופה של עד שלוש שנים. תופעות הלוואי של אמצעי הגנה זה כוללות מחזור חודשי שאינו סדיר לעיתים, או מניעתו כליל.

התקן תוך רחמי מירנה

קיימות שיטות למניעת הריון, המשתמשות באמצעי מניעה המכילים מינונים נמוכים של הורמונים, ונחשבים בטוחים במהלך ההנקה. התקן מירנה צבר פופולאריות בשנים האחרונות, הוא משחרר מינון נמוך של הורמונים ויעיל לתקופה של עד חמש שנים. תופעת הלוואי העיקרית של אמצעי הגנה זה היא שהוא משבש את פעולת המחזור החודשי, ועלול לעכב אותו.

Minipill

minipill זהו אמצעי מניעת הריון הורמונאלי פופולארי פחות בקרב אימהות מיניקות. קיימים מספר מותגים שונים לגלולות למניעת הריון, המכילות את ההורמון פרוגסטין בלבד. אמצעי זה מגיע במינון נמוך של הורמונים, בכמות שאינה מספיקה לחדירה לחלב האם, והוא אף אינו משבש את אספקת החלב.

אם אישה השתמשה בעבר בגלולות למניעת הריון, תופעות הלוואי והסיכונים של גלולה זו הן זהות. הוא יעיל ב-95%, ורק מעט פחות יעיל מגלולות רגילות.

הנקה כאמצעי הגנה

קיים דיון נרחב בשאלה האם ההנקה עצמה היא שיטה למניעת הריון. העובדה היא כי הנקה עשויה לעכב את הביוץ, ומונעת את שיבת הפריון. אך בנקודה מסוימת בזמן, אישה מתחילה לבייץ שוב במהלך ההנקה.

דילוג פה ושם על האכלה, לצד ההתפתחות הטבעית של התינוק ומעברו למזון מוצק, שם קץ להיבט מניעת ההריון באמצעות ההנקה. רופאים סבורים כי הסיבה שאמצעי זה אינו נחשב לאמין היא כי אף פעם לא ניתן לדעת מתי יתחיל שוב הביוץ.