אלח דם, או ספסיס הנגרם מזיהום חיידקי או אחר, הינו תגובת יתר של הגוף כנגד המיקרואורגניזם אשר פרץ. התגובות יתבטאו במערכות רבות בגוף, ויבוטאו בתסמינים כמו חום גבוה או נמוך, קצב נשימה מהיר, קצב לב מוגבר, חוסר איזון של תאי מערכת החיסון (מספר גבוה או נמוך של תאי דם לבנים). מצב זה הינו מאיים חיים ועלול להוביל להלם ספטי (זיהומי) אשר יתבטא בלחץ דם נמוך מאוד ויגרור חוסר אספקת דם תקינה.
כאשר אלח דם נגרם עקב זיהום לאם או לעובר, הוא מסוכן אף יותר, וטומן בחובו סיכונים רבים. החיידקים, עלולים לעבור לעובר דרך השלייה או מי השפיר במהלך ההיריון, או דרך מעבר בנרתיק האם, במהלך הלידה. הפגיעה עלולה להיגרם עקב החיידק עצמו, הטוקסינים שהוא מפריש או בעקבות תהליך של שינוי אשר הוא עובר. בדרך כלל הפגיעה הקשה ביותר תתרחש, אם ההדבקה נעשית בחודשי ההיריון הראשונים.
תסמינים וגורמים
ישנם גורמים מיוחדים אשר עלולים לגרום לאלח דם אצל תינוקות בני יומם. קיים סיכון של הדבקת העובר בתהליך הלידה, במקרה והאם נשאית של אחד מהחיידקים האלימים יותר.
אחד מהגורמים הללו עלול להיות בעקבות החיידק GBS (ממשפחת סטרפטוקוקוס B). חיידק זה, אשר בקרב אוכלוסייה בוגרת לא יביא לכל נזק, משתנה כאשר הוא נמצא בקרב ילודים. אם התינוק נדבק בזיהום במהלך הלידה, הוא עלול לפתח אלח דם, אשר יתבטא כבר בשעותיו הראשוניות לחיים ועד שלושה חודשים. התסמינים יהיו רפיון שרירים, חום גבוה, קוצר נשימה עד כדי דום נשימה והפרעה בקרישיות הדם עד כדי מצב אשר מאיים חיים.
גורם נוסף אשר עלול לגרום לאלח דם הוא הידבקות האם בליסטריוזיס במהלך ההיריון. המקור להדבקה זו עלול להיות חיידק הליסטריה אשר נמצא במוצרי מזון שונים כמו מוצרי חלב, בשר או דגים. הסיכון במוצרי מזון אלה גדול יותר כאשר הם לא נמצאים בתנאי שימור נאותים, או כאשר היגיינת הטיפול במזון לא נשמרה. אצל האם, ההידבקות תתבטא בחום, צמרמורות וכאבי גב, והתינוקות הנדבקים יסבלו מחוסר שקט, הקאה וחוסר תיאבון.
סיכונים ומניעה
מכיוון שאלח דם, במקרים של תינוקות רכים וילודים הינו קשה לטיפול ומעלה את הסיכון לתמותה, יש לנסות למנוע זיהומים מבעוד מועד. תחלואת התינוקות עלולה להתבטא בפגיעה מוחית. מניעת הזיהום אצל האם במהלך ההיריון מתבטאת בתחומים רבים ובאיסורים רבים על האם, כמו למשל הימנעות ממוצרי מזון מקולקלים או רגישים, איסור על נסיעה לארצות בהן רמת ההיגיינה פחותה ועוד.
מבחינת חיידקים, נשים הריוניות עוברות שלל בדיקות בכדי לאתר נשאות באמצעות בדיקות נרתיקיות. בעקבות בדיקות אלו וטיפולים אנטיביוטיים שניתנים במקרה ונתגלתה נשאות, בארצות הברית ירדו שיעורי תמותת התינוקות כתוצאה מאלח דם ב- 65%.
טיפול באלח דם
הטיפול במקרה של זיהום ואלח דם חייב להיות מהיר, מיידי וספציפי. בדרך כלל הטיפול יהיה באמצעות אנטיביוטיקה לאם, במידה והיא נדבקה במהלך ההיריון, וגם לתינוק הרך לאחר לידתו. בכל מקרה של חשד, על האם להיבדק ולהיות ערנית לנושא זה, בכדי למנוע מצבים חמורים יותר לאחר הלידה.
בעבר נעשה שימוש טיפולי ב IVIG לתינוקות רכים, אשר ניתן דרך הווריד. אולם מחקרים אחרונים הוכיחו כי טיפול זה אינו יעיל במידה מספקת, וזאת מכיוון שלתינוקות הרכים יש רמת נוגדנים נמוכה.
כיום, תינוק אשר סובל מאלח דם, מאושפז באופן מיידי בטיפול נמרץ, ומקבל טיפול תומך מלבד זה האנטיביוטי. הוא חייב יהיה להימצא תחת בדיקות ומעקב למשך פרק זמן ארוך יחסית, עד אשר יוכח כי הוא יצר מכלל סכנה.