אימוץ תינוק הוא הליך שבמסגרתו יכולים בני זוג, או אדם בודד לקבל לחזקתם הבלעדית תינוק או ילד כשהם נחשבים להורים החוקיים שלו במלוא מובן המילה, מתוך מטרה לחוות הורות ולהעניק לתינוק משפחה טבעית ואוהבת, במצב בו ההורים הביולוגיים אינם כשירים, מבחינה משפטית, לטפל כראוי בתינוק או בילד. ניתן לבצע תהליך זה בשלב הינקות או בכל גיל אחר, עד שהילד מגיע לגיל 18.
במקרים מסוימים, מחליטים גבר או אישה לאמץ את הילד הביולוגי של בן או בת זוגם, אך במקרה זה, ואם ההורים הביולוגיים עדיין חיים, נדרשת הרשאתם לתהליך האימוץ על ידי בן הזוג החדש. ההליך הופך לפשוט יותר כאשר מדובר במקרה של התאלמנות, ותינוק או ילד שהוא בן משפחה, מאומץ בשל סיבות שונות. מקרה זה דורש את אישור בית המשפט המחוזי, המתייחס לטובת הילד בלבד.
כל הליך אימוץ תינוק מתבצע על ידי פקיד סעד בלבד ואין אפשרות לבצע הליך זה באופן פרטי ללא ידיעת הרשויות. השירות למען הילד הוא הגוף בישראל האחראי על תחום האימוץ, וכמאה ילדים נמסרים לאימוץ מידי שנה במסגרתו. הליך זה אינו כרוך בתשלום, אך קיימות הוצאות מסוימות הנדרשות לאורך התהליך.
הזכאות לאמץ תינוק
רוב תהליכי האימוץ אינם מתבצעים על ידי קרובי משפחה, אלא על ידי זוגות שאינם יכולים להביא לעולם ילדים כתוצאה מניסיונות הריון כושלים, בעיות פוריות או אנשים שפשוט מעוניינים להרחיב את התא המשפחתי ולהעניק לילד יתום, ילד ממשפחה בעייתית או ילד חסר בית, מסגרת משפחתית חמה ואוהבת.
לא כל אדם זכאי לאמץ תינוק בארץ. במסגרת החוק נקבע כי זוג נשוי בלבד, החיים יחד לפחות שנתיים, זכאים להגיש את מועמודתם לאימוץ תינוק. הגשת בקשת אימוץ על ידי אדם שאינו נשוי תאושר במקרים מיוחדים בלבד, לרוב כשמדובר בילד שלא נמצאו לו הורים מאמצים, או ילד גדול הזקוק לצרכים מיוחדים.
הראיות המתבקשות מההורים המאמצים היא הכנסה קבועה העומדת לפחות על גובה השכר הממוצע במשק; השכלה בת 12 שנות לימוד לפחות; העדר עבר פלילי מכל סוג שהוא ולו הקטן ביותר; סביבת מגורים מרווחת והולמת; יכולת נפשית להתמודד עם הליך אימוץ תינוק על כל המשתמע מכך; ותפקוד פיסי, נפשי, זוגי וחברתי תקין.
תקנה נוספת היא כי ההפרש בין ההורים המאמצים לבין התינוק צריך לעמוד על 18 שנים לפחות, אך לא למעלה מ-43 שנים. בני זוג, או אדם בודד המבקשים לפתוח בתהליך אימוץ, צריכים להגיש בקשה מתאימה, ובעקבותיה יוזמנו לראיון עם פקיד סעד. בהמשך יעבור כל אחד מהם הליך אבחון פסיכולוגי ולבסוף יתקיים מועד הוועדה המכריעה בעניין מועמדותם. בני הזוג או האדם שמועמדותו אושרה, יוזמן להשתתף בקבוצת הכנה להורות.
זכויות ההורים המאמצים
תהליך האימוץ מתחיל בתקופת ניסיון הנקראת 'אומנה', הנמשכת חצי שנה. בתקופה זו מתפקד השירות למען הילד כאפוטרופוס של הילד. בשלב הבא מגישים ההורים בקשת צו אימוץ לבית המשפט, המבקש לקרוא את תסקיר פקיד הסעד, על פיו ניתנת ההחלטה למתן הצו.
במסגרת צו האימוץ מועברות כל הזכויות והחובות ההוריות אל ההורים המאמצים, ומתבטלות כל הזכויות והחובות של ההורים הביולוגיים. התינוק מקבל שם פרטי ושם משפחה חדשים, נרשם במסמכי ההורים המאמצים, מקבל מספר תעודת זהות חדש ותעודת לידה חדשה, ונמחק ממסמכי ההורים הביולוגיים במשרד הפנים.
עם הגעת התינוק אל בית המשפחה החדשה, זכאים ההורים המאמצים לקבל מהביטוח הלאומי קצבת ילדים, מענק לידה וחופשת לידה. משאושר צו האימוץ, אין עוד חובת קשר עם השירות למען הילד. יחד עם זאת, ניתן להתייעץ עימו תמיד כמו גם להשתתף בקבוצות טיפול למשפחות מאמצות.
אולי יעניין אותך גם:
יום האישה הבינלאומי 2021: כל מה שצריך לדעת על נשים ביום מיוחד זה