האם נשים אובחנו באופן שגוי בסרטן השד?

הרגע בו האישה מתבשרת שהיא חולה בסרטן השד עלול למוטט את עולמה. למרבה הצער השכיחות של כך היא בהחלט גבוהה, כיאה למחלה התוקפת אחת מבין שמונה או תשעה נשים. מדי שנה, מתגלים בישראל אלפי מחקרים "חדשים" של סרטן השד, כל אחד מהם הוא בבחינת עולם ומלואו.

כמו כל סוגי הסרטן, גם במקרה של סרטן השד יש חשיבות מכרעת למועד גילוי הגידול הסרטני ולהתאמת הטיפול בו. ככל שהאבחון מהיר ומדויק יותר, וככל שהטיפול נכון ומותאם למאפייני האישה, כך הסיכויים לנצח את הסרטן עולים: למעשה, בעת אבחון מוקדם של הבעיה סיכויי ההחלמה ממנה עומדים על כ-90%. אבל מה אם האבחון שגוי? ומה כאשר בוחרים בטיפול שאינו מותאם לחולה?

הודעה חריגה של משרד הבריאות מהעת האחרונה עלולה להפוך את התרחיש הזה להגיוני עבור לא מעט נשים, עקב החשש מאבחון ומטיפול שגויים שניתנו להן.

ליקויים חמורים בבדיקות שעשו הנשים

משרד הבריאות, כידוע, עורך באופן שגרתי תהליכי בקרה ופיקוח על הגורמים השונים הפועלים בשדה המשחק הרפואי בישראל. בדיקה שכזו נערכה לאחרונה במעבדת LEM, מעבדה פרטית בנס ציונה המבצעת מגוון רחב של בדיקות עבור גורמים בריאותיים, לרבות חלק מקופות החולים. 

במהלך הבדיקה גילו אנשי משרד הבריאות ליקויים חמורים באופן הטיפול בדגימות הנשים שהגיעו למעבדה. הכשלים התגלו לכל אורך שלבי התהליך, החל מהנטילה הראשונית של ביופסיה ועד לפענוח התוצאות, בעקבותיהן מתאים הרופא את הטיפול לאישה הספציפית.

לא קשה להבין את הבעייתיות שבהודעה הזו של משרד הבריאות. החשש, שיכול מאוד שיתגלה כחיובי, הוא שאחוז מסוים מבדיקות המעבדה שנעשו במקום אינו מדויק. מכאן שייתכן שנשים אובחנו בסרטן באופן שגוי, או לחלופין שדפוסי המחלה שהתגלו אצלן הם שונים ממה שהבדיקה העלתה בפועל. 

כאשר האבחון שגוי, או כשהטיפול אינו מותאם למקרה, הנשים נמצאות בסיכון גדול. בתנאים האלו, אפשר להבין מדוע ההחלטה הנוכחית של משרד הבריאות היא על הפסקת חלק מהבדיקות הנעשות במעבדת LEM, עד שניתן יהיה לקבל תמונה חד משמעית ומלאה יותר לגבי הדברים שהשתבשו, אם בכלל.

ההנחיה הכללית של משרד הבריאות היא לבדוק כל מקרה לגופו, בצורה פרטנית, כדי לראות אם אכן חלק מסוים בבדיקה הוא אינו מדויק או נכון. עם זאת, גורמים במשרד הבריאות הבהירו כי עצם הבדיקה אינה סיבה להפסקת הטיפולים הנוכחיים, גם אם יש סבירות מסוימת להטיה של המצב הרפואי של האישה.

משרד הבריאות כאמור מבצע בימים אלו בדיקה מקיפה יותר של הסיטואציה. כך גם הכריזו שיעשו אנשי LEM. בתגובה לממצאים הראשוניים של משרד הבריאות, טענו אנשי המעבדה כי הביקורת אמנם מצאה לכאורה ליקוי שבכוחו להשפיע על תוצאות הבדיקה, אבל לא מצאה שאכן הייתה כזו השפעה. בנוסף, הכריזו במעבדה על שינויים ותיקונים שביצעו בעקבות הבדיקה.

מדי שנה: אלפי תביעות בגין רשלנות רפואית

הסיטואציה שתוארה מעלה, של בדיקות לקויות לאבחון מחלות שונות, אינה חדשה כמובן. למעשה, בישראל מוגשות מדי שנה אלפי תביעות העוסקות בנקודה הזו בדיוק. תביעות אלה נכנסות לקטגוריה הרחבה יותר של רשלנות רפואית. במסגרתן נדרשת קביעה של עצם ההתנהלות הרשלנית, כפי שעשה ככל הנראה משרד הבריאות במקרה המתואר. לצד זה חשוב להגדיר את הנזק שנגרם – כולל מבחינה כלכלית (טיפולים, תרופות וכן הלאה) – ולהוכיח שיש קשר ממשי בין ההתנהלות הרשלנית לבין אותו נזק. 

מוקדם עדיין לקבוע האם המקרה שבדק משרד הבריאות אכן יענה על ההגדרה הזו, כאשר אפשר להבין את הגישות המדברות על כך שחשוב קודם כל לטפל בנשים כדי למנוע נזקים שעלולים היו להיגרם בעקבות הכשלים.