תכנית לידה היא תיעוד של כל התרחישים הרצויים במהלך הלידה ולאחריה. המיילד או המיילדת יכולים לסייע בהכנת התכנית, ודיון לגבי התכנית עם המיילדת מעניק לה את ההזדמנות לשאול שאלות ולגלות יותר פרטים הנוגעים לתהליך הלידה.
בנוסף, התכנית מעניקה למיילדת את ההזדמנות להכיר טוב יותר את היולדת ולהבין את רגשותיה וסדרי עדיפויותיה. מומלץ לחשוב על התוכנית או לדון על מרכיביה באופן מלא יותר עם בן או בת הזוג, בני משפחה וחברים. יש לזכור כי ניתן לשנות את ההחלטות לגבי העדפות הלידה בכל עת.
נסיבות אישיות
תוכנית הלידה היא אישית, אך בנוסף להעדפות היולדת, היא תלויה גם בהיסטוריה הרפואית שלה, נסיבות הלידה והאפשרויות הזמינות המוצעות על ידי בית החולים. מה שנחשב כבטוח ומעשי עבור אישה אחת, אינו יכול להיות רעיון טוב עבור אחרת. מומלץ לשמור עותק של תכנית הלידה במקום נגיש, כך שצוות המיילדים ידון עם היולדת במהלך הלידה לגבי העדפותיה, ויתפקדו טוב יותר כשיבינו את השיטות המועדפות עליה.
אך חשוב לזכור שיש צורך לגלות גמישות ומוכנות לבצע את תהליך בלידה בצורה שונה מכפי שצוין בתכנית הלידה אם נוצר סיבוך ליולדת או לתינוק, או אם מתקנים מסוימים אינם זמינים. הצוות המיילד יידע את היולדת לגבי ההמלצות המועדפות בנסיבות מסוימות, ומומלץ לשאול את כל השאלות.
ניתן לברר פרטים נוספים לגבי ההיבטים עליהם יש לחשוב כשמרכיבים את תכנית הלידה. היבטים אלו כוללים משככי כאבים; שיטות וציוד המשמשים במהלך הלידה; והטיפול בתינוק לאחר הלידה. אם ליולדת יש היבט אחד עליו היא מתעקשת ואותו היא מעוניינת לכלול בתכנית הלידה, יש לדון עליו מראש עם המיילדת. היולדת ובן זוגה יכולים לחשוב גם על הפעולות בהן יכול לנקוט השותף כדי לתמוך ביולדת במהלך הלידה.
מדוע יש להכין תכנית לידה?
כתיבת תוכנית לידה מפרטת את כוונות היולדת לגבי הלידה, או העדפותיה. תכנית זו מהווה חלק חיוני בהכנה מוקדמת ללידה, והיא שימושית וחיונית. התכנית חיונית להשבת הכוח הנשי לידי היולדת, ומעניקה לה את הזכות לקבל את ההחלטות המועדפות עליה לגבי הלידה.
תכנית הלידה מאפשרת ליולדת לקבל מושג לגבי כוונותיה במהלך הלידה, והזדמנות לחקור את מלוא האפשרויות העומדות בפניה. עליה להבין אף את הסיבות להעדפותיה, למשל, כשהיא אינה מעוניינת בקבלת אפידורל היות והיא מעוניינת להשתתף באופן פעיל בתהליך הלידה.
מה להכניס בתכנית הלידה?
אלו הם ההיבטים אותם יש להכניס לתכנית הלידה:
חוקן, שטיפה וחיטוי – על היולדת להחליט אם היא מעוניינת לגלח את שיער הערווה ובאיזו רמה, ולהחליט אם היא מעוניינת בקבלת חוקן במידת הצורך, וחומר החיטוי בו היא מעוניינת שצוות הלידה ישתמש.
אפידורל או תרופות אחרות – חלק מהנשים מעוניינות להשתתף באופן פעיל בתהליך הלידה, ולכן הן מוותרות על תרופות לשיכוך כאבים.
קבלת הורמונים סינטטיים להאצת הלידה – אם התינוק מתמהמה ואינו "מוכן" עדיין לתהליך הלידה, חלק מהנשים מעוניינות שלא לקבל חומרים להאצת הלידה.
מוניטור חשמלי – על היולדת לציין בתכנית הלידה אם היא מעוניינת במכשיר מוניטור חשמלי המציג את האופן בו התינוק "מתנהג" בתהליך הלידה. המוניטור מציג בעיטות, סיבובים ותנועות אותן מבצע התינוק. מצד אחד, ויתור על מוניטור מתאים לנשים הדוגלות בלידה טבעית, ומצד שני, הוא מסייע לבקרה בטוחה של תהליך הלידה.
אורות בוהקים, רעש וחדר לידה הומה – מומלץ לציין בתכנית הלידה את האווירה בסביבת חדר הלידה, כמה אנשי מקצוע יהיו בחדר וכמה מלווים. יולדת יכולה להחליט מאיזה איש מקצוע היא מקבלת את הוראות הלידה, אם היא מעוניינת בנוכחות בעלה בחדר, ולציין מדוע מפריעים לה אורות בוהקים ומהומה כללית.
שולחן לידה – חלק מהיולדות מעדיפות ללדת על שולחן לידה, וחלק מעדיפות ללדת על מיטה. שולחן עובד מצוין לתהליך לידה תקין, אך חלק מהנשים מתקשות או נבוכות ללדת עליו.
עזרי לידה – על היולדת לציין במילים פשוטות כיצד היא מעוניינת ללדת: לנשום, לדחוף, לחוש את הכאב ואת הנוזלים, ולמתוח את גופה במהלך הלידה. במקרים אלו, היא אינה מעוניינת בעזרים תוך ורידיים או תוך רחמיים.