מהי בדיקת סקירת מערכות מאוחרת?

סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בין השבוע ה-18 לשבוע העשרים להריון, ומטרתה העיקרית היא לאתר מומים מולדים, כשהעובר גדול דיו לבחינה מדויקת של האנטומיה שלו. ניתן לאבחן אף הריונות של תאומים ושיעורי צמיחתם. גם מצב השליה נקבע, וסקירת נוספות נקבעות עם מתגלים ליקויים חשודים.

מרכזים רפואיים רבים ממליצים כיום על ביצוע סקירת מערכות מאוחרת בסביבות השבוע ה-11 עד ה-14 להריון, על מנת למדוד את השקיפות העורפית העוברית והערכת עצמותיו, לסיוע באבחון תסמונת דאון. חלק מהמרכזים הרפואיים מבצעים בדיקות דם להקרנה ביוכימית, באותו מפגש.

סקירת מערכות מאוחרת נוספת

סקירות נוספות עשויות להתבצע בסביבות השבוע ה-32 להריון או מאוחר יותר, לשם הערכת גודל העובר, הערכת משקלו והערכת גדילתו, או על מנת לעקוב אחר ממצאים אפשריים שלא התגלו בסקירה הקודמת, כשגם עמדת השליה מאומתת שוב. הסיבה הנפוצה ביותר לביצוע סקירת מערכות מאוחרת היא גילוי פיגור בגדילת העובר.

המספר הכולל של הסקירות משתנה בהתאם לממצאים שהתגלו בסקירה קודמת, וזיהוי הפרעות מסוימות הדורשות הערכה ומעקב. סקירת מערכות מאוחרת מצביעה על ממצאים המאשרים מצב חשוד שאינו תקין שהתגלה בבדיקה קודמת. בדיקה "יסודית" יותר מבוצעת בדרך כלל סמוך למועד הלידה, באמצעות מומחה נשים וציוד מתקדם.

מומים אצל העובר הם סיבוכים נפוצים המתרחשים בשכיחות גבוהה, אך 2.5% בלבד ממומים אלו נחשבים כמסכני חיים או מייצגים פגמים משמעותיים. עם זאת, אין לעכב יותר מידי את מועד ביצוע סקירת מערכות מאוחרת. בדיקה טרום לידתית חיונית לאיתור והערכת כל מצב חריג שעשוי להיות נוכח בעובר.

ממצאי סקירת מערכות מאוחרת

יש להבין שבדיקת אולטרסאונד לפני הלידה אינה מסוגלת לאבחן את כל המומים והבעיות האפשריים של העובר, כך שאין לפרש דוח של סקירת מערכות מאוחרת, כערובה לכך שהתינוק יהיה נורמאלי לחלוטין. חלק מהמומים קשים ביותר לאיתור או אישור ודאי.

מצבים מסוימים, כגון הידרוצפלוס, לא ניתנים לאבחון בסקירת מערכות מאוחרת, גם אם בוצעה ממש לפני הלידה. עמדת התינוק ברחם קשורה באופן משמעותי לאפשרות הצגת איברים מסוימים כגון הלב, הפנים ועמוד השדרה. לעיתים קיים צורך בבדיקה חוזרת מיידית, בתקווה שהתינוק ינוע מעט וישנה תנוחה.

התמונות נוטות גם להיות ברורות להפליא בקרב נשים רזות עם שפע מי שפיר, והן נוטות להיות מטושטשות בקרב נשים שמנות, במיוחד אם אין להן הרבה מי שפיר. גם השיפורים בציוד מתקדם מובילים לגילוי מוקדם של מבנים חריגים בעובר, אך עשויים אף להצביע על "תוצאות חיוביות שגויות", או מצב בו "קשה לנבא בביטחון מה יקרה בעתיד", באבחון שעלול ליצור כמות עצומה של חרדה מיותרת אצל האישה.

יחד עם זאת, סקירת מערכות מאוחרת מוצדקת שכן רוב הליקויים והבעיות אצל העובר ניתנים לגילוי והסקירה מאפשרת ביצוע התערבויות מתאימות בזמן. הסקירה מבוצעת בהליך בטוח, אמין וזמין בקלות.

הצדקת ביצוע סקירת מערכות מאוחרת

לא תמיד קל לחזות תוצאות קצרות או ארוכות טווח, ולכן מספר מומחים מטילים ספק בצורך בבדיקה זו. יחד עם זאת, חשיפת מומים באולטרסאונד, מאפשרת זיהוי סמני פגמי כרומוזום בעובר, שאינם מתאפשרים לגילוי או חשד בבדיקה אחרת.

הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת זיהוי של כ-56% מהמומים הניתנים לטיפול. פגמים בכרומוזומים נוכחים בחמישים אחוזים מהמקרים. שיעורי קריוטיפ נורמאלי בעוברים מצביעים על מומי לב מולדים, בעיות בפנים או פגמים במערכת העיכול.

ללא סקירת מערכות מאוחרת, חלק מהמומים, כגון אנומליות במערכת הדם או הנשימה, עשויים להיות קטלניים. טיפול דחוף מקל זיהום טרום לידתי, וחלק מהתינוקות עשויים להינצל ממוות או מפיתוח נכות קבועה.