סקטוסלפינקס (sactosalpinx, בלעז) הוא מונח המשמש לתיאור מצב רפואי הבא לידי ביטוי בחסימה של החלק הרחיקני (דיסטלי) של החצוצרה. החסימה של החלק המרוחק מהרחם גורמת להתמלאות של החצוצרה בנוזלים, היכולים לגרום להפרעה בהשתרשות של העובר ברחם. תופעה זו יכולה לגרום גם לפגיעה ביכולת ההשרשה של העובר במצבים שבהם בוצעה הפריה חוץ גופית.
החצוצרה היא חלק ממערכת הרבייה הנשית. באופן תקין לכל אישה ישנן שתי חצוצרות, הממוקמות כל אחת בצד אחר של הרחם בחלקו העליון. החצוצרות הן מעין צינוריות דקות יחסית, המחברות בין הרחם לבין השחלות. אורכה של חצוצרה ממוצעת נע בין שבעה לארבעה עשר סנטימטר וכשהביצית מוכנה להפריה, היא משתחררת מהשחלה לחצוצרה ונעה במשך מספר שעות עד מספר ימים לכיוונו של הרחם.
כבר כאן ניתן להבין, כי מצב של חסימה והתמלאות של השחלה בנוזל, יכול לגרום לפגיעה בתהליך זה של נדידת הביצית ובעקבות כך לבעיות פוריות.
מה הם הגורמים לסקטוסלפינקס?
ישנם מספר גורמים שיכולים להוביל לחסימה מלאה או חלקית של החצוצרה, כשבדרך כלל מדובר על חסימה שמקורה בזיהום שהתחיל באזור הנרתיק, שהתפשט ועשה את דרכו לכיוון הרחם והחצוצרות. במצב זה עלולה להתפתח דלקת והחצוצרה עלולה להיחסם. בנוסף לכך, החסימה יכולה להיווצר בעקבות ניתוח באזור האגן שהוביל להתפתחות של רקמה צלקתית בחצוצרה.
באופן עקרוני, החסימה של החצוצרה יכולה להופיע גם ללא הצטברות של נוזל, אך במצבים של סקטוסלפינקס החצוצרה מלאה בנוזלים כשבדרך כלל מדובר על הצטברות של מוגלה. מצב נוסף שיכול להיווצר בעקבות החסימה הוא המטוסלפינקס שבו החצוצרה מתמלאת בדם.
מה הם התסמינים של סקטוסלפינקס?
התסמינים של סקטוסלפינקס יכולים לבוא לידי ביטוי במספר דרגות חומרה וחשוב לציין כי ישנן נשים שלא תסבולנה מתסמינים קליניים כלל ויתוודעו לקיום התופעה רק בעקבות בדיקה שגרתית באופן אקראי או בעקבות בדיקה לבירור בעיות פוריות.
התסמין החמור ביותר של התופעה הוא קשיים בכניסה להריון, אך בנוסף לכך החסימה של החצוצרה וההצטברות של הנוזלים בחצוצרה יכולות לגרום לכאבים בדרגות עוצמה שונות באזור האגן או באזור הבטן.
איך מאבחנים סקטוסלפינקס?
בין שישים לשמונים וחמישה אחוז ממקרי הסקטוסלפינקס ניתנים לאבחון בקלות באמצעות צילום רחם הכולל שימוש בחומר ניגוד. בנוסף לכך, ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד שבה ניתן להדגים את ההצטברות של הנוזל ולבצע אבחנה מבדלת בין מצב זה למצבים אחרים שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית.
בדרך כלל, ניתן יהיה לראות בבדיקת האולטרסאונד כי החצוצרה הינה בעלת מראה לא תקין, שכן ההצטברות של הנוזלים גורמת לחצוצרה להתנפח ולהתארך באופן משמעותי ולשנות את צורתה. מעבר לבדיקות אלו ניתן לאבחן את החסימה גם באמצעות לפרוסקופיה ובמקרים מסוימים ניתן במהלך הבדיקה גם לטפל בבעיה ולפתוח את החסימה.
כיצד מטפלים בסקטוסלפינקס?
הטיפול בסקטוסלפינקס מיועד לטפל בבעיות הפוריות שהתופעה גורמת ובמהלך העשורים האחרונים התרחשו בו מספר שינויים ותמורות. כך למשל, בעבר היה נהוג לבצע ניתוחים לשחזור החצוצרות החסומות, אך לאחר שפורסמו מספר מחקרים שהראו כי שיעור ההריונות לאחר ניתוחי השחזור היה נמוך מאוד, הליך זה נעלם בהדרגה.
למעשה, ברוב המקרים הניתוח עצמו הוביל להיווצרות של הידבקויות וגרם בעצמו לחסימות ואם לא די בכך, הרי שנמצא שהניתוח מעלה באופן משמעותי את הסיכון להריון חוץ רחמי, כלומר למצב שבו הביצית המופרית משתרשת בחצוצרה במקום ברחם.
הטיפול המקובל כיום כולל הסרה של החצוצרות או ניתוק כירורגי של מוצא החצוצרות מהרחם וביצוע של הפריה חוץ גופית.