מח העצם, לשד העצמות או מוח העצם, הוא רקמה ספוגית הממוקמת בתוך עצמות הגוף ובעיקר בעצמות האגן. ברקמה זו, המהווה כארבעה אחוז ממשקל הגוף, נוצרים התאים המרכיבים את הדם, כלומר טסיות הדם, תאי הדם הלבנים וכדוריות הדם האדומות.
במח העצם מתפתחים תאי גזע, כלומר תאים צעירים מאוד, המסוגלים להתמיין ולהתפתח לתאי דם בשלים. רוב רובם של תאי הגזע מצויים בתוך מח העצם ורק חלק זעום מהם משתחרר למחזור הדם. עם זאת, כפי שנפרט בהמשך מאמר זה, ישנם אמצעים מיוחדים המאפשרים לחלץ את תאי הגזע ממח העצם ולשחרר אותם לזרם הדם.
כיצד מתבצעת השתלת מח עצם?
השתלת מח עצם היא למעשה השתלה של אותם תאי גזע בחולה. יש לציין כי התאים לא מושתלים במח העצם, אלא מועברים לחולה בעירוי וורידי. בדיוק באותו האופן כיום כבר לא נהוג לקחת מח עצם ישירות מעצמות התורם, אלא לאסוף את תאי הגזע ממחזור הדם שלו. על מנת לעודד יצירה של תאי גזע ועל מנת להגביר את יציאת תאי הגזע ממח העצם למחזור הדם של התורם, נעשה שימוש בחומרים מסוימים הניתנים בזריקה, הנקראים נויפוגן.
לאחר שהתורם מייצר מספיק תאי גזע ולאחר שרמת תאי הגזע במחזור הדם שלו גבוהה מספיק, הוא מתחבר למכשיר מיוחד דרך ווריד הזרוע, השואב ממנו דם, מסנן ממנו את תאי הגזע ומחזיר חזרה לגופו של התורם את הדם המסונן ללא תאי הגזע. סך הכול אוספים בכל תרומה כשלוש מאות סמ"ק של תאי גזע ולאחר הסינון של תאי הגזע הדם חוזר לתורם דרך ווריד הזרוע בידו השנייה.
תהליך התרומה נמשך בין חמש לשש שעות וניתן לבצע אותו ביום אחד או ביומיים, בהתאם לצורך. מדובר על תהליך שלא כרוך בכאב ולכן הוא גם לא מבוצע תחת הרדמה. בנוסף לכך, מאחר ואת הדם מחזירים לגופו של התורם, הרי שהוא לא מאבד דם במהלך ההתרמה. את התאים שהוצאו מגופו של התורם מחדירים במהירות בעירוי למחזור הדם של החולה ולאחר שהתאים חודרים למחזור הדם שלו, הם עושים את דרכם למח העצם ומתחילים לייצר תאי דם חדשים ובריאים.
כיצד מבצעים את ההתאמה בין התורם לנתרם?
אחד האתגרים המרכזיים בביצוע ההשתלה כרוך בקושי העומד בפני בנק הדם לאתר תורם מתאים שכן הסיכוי לאתר תורם מתאים שאינו בן משפחתו של החולה נמוכים ביותר. כמו כן סיכויי ההתאמה במידה ומדובר על בן משפחה עומדים על 30% לכל היותר (הסיכוי להתאמה בין אחים עומד על 25% בלבד). אי לכך, בחלק ניכר מהמקרים התורם הוא החולה עצמו. השתלת מח עצם מתורם שאינו החולה מבוצעת בדרך כלל עד גיל חמישים לכל היותר, שכן לאחר גיל זה הסיכוי לכישלון ההשתלה גבוה במיוחד.
לאילו מצבים רפואיים מיועדת השתלת מח עצם?
נכון להיום השתלת מח עצם משמשת לטיפול בלמעלה ממאה מחלות שונות. בעיקר מדובר על מחלות שבהן תאי הגזע במח העצם מייצרים תאים ממאירים כמו למשל לויקמיה, מחלות שבהן תאי הגזע מתמיינים לתאים לא תקינים שתפקודם לוקה בחסר כמו למשל תלסמיה, מחלות שבהן מיוצרים תאים לבנים לא תקינים ועוד. כמו כן כיום נהוג לבצע השתלת מח עצם בחולים אונקולוגיים על מנת שיוכלו לקבל טיפול כימותרפי במינון גבוה במיוחד במטרה להגדיל את סיכויי ההחלמה שלהם.
מה הם הסיכונים הכרוכים בהשתלת מח עצם?
לאחר ההשתלה ייתכנו תופעות לוואי רבות שאינן נחשבות למסוכנות כמו למשל עייפות מוגברת וחולשה ניכרת, בחילות והקאות, חוסר תיאבון ומגוון של תסמינים שמקורם בטיפול המקדים שמטרתו להכין את גופו של החולה להשתלה. הסיכונים המרכזיים של ההשתלה הם בראש ובראשונה מחלת השתל נגד המאחסן שבה התאים של התורם תוקפים את התאים של החולה וכן ישנו סיכוי מסוים שתאי הגזע לא יצליחו לייצר תאים חדשים.
עוד יש לציין כי מאחר והמערכת החיסונית של החולה מדוכאת במטרה למנוע את דחיית השתל, הרי שזיהום או דימום עלולים לגרום לסכנת חיים של ממש. זוהי הסיבה לכך שלאחר ההשתלה על החולה להישאר באשפוז תחת השגחה במשך מספר שבועות, עד שכמות תאי הדם הלבנים בגופו תגיע לרמה הרצויה.