כתמי לידה הם כתמים המופיעים על העור וניכרים בלידה או זמן קצר לאחריה.
רוב התינוקות נולדים עם כתם לידה, המהווה סימן אדום, ורוד או סגול של פגם בכלי דם. תינוקות מסוימים נולדים עם כתמי לידה של פיגמט, המתבטאים בצבע חום ונגרמים על ידי קבוצות תאי פיגמנט.
הגורמים לסימני לידה
רוב המומחים מסכימים כי סימנים אלו אינם עוברים בתורשה. הצטברות יתר של תאים המרכיבים את הציפוי הפנימי של כלי הדם של התינוק, גורמים להתפתחות סימנים מסוימים. במקרים מסוימים, מומחים מאמינים כי פיסת שליה זעירה עשויה להיתקע אצל העובר המתפתח בשלב מוקדם מאוד של ההיריון, ולכן נוצר הסימן.
אם קיים פגם בעצבים השולטים על התרחבות או התכווצות נימי דם, קיים סיכון להופעת סימני לידה מסוימים, במיוחד אם הם מתרחבים באופן קבוע באזור אחד של הגוף. סימני לידה בצורת סלמון נגרמים באמצעות הצטברות נימי דם מתחת לעור.
סוגי כתמי לידה
הסימנים משתנים בגודלם, צבעם, צורתם וגורמיהם. בקרב ארצות ערב, קיימת אמונה תפלה לפיה הסימנים מופיעים כתוצאה מ"חשקים" בלתי מסופקים של האם בתקופת ההיריון. אמונה תפלה אחרת גורסת כי מדובר בנשיקת מלאך.
הסימנים השונים כוללים:
סימן קפה בחלב
סימן זה נוצר בדרך כלל בצורת אליפסה, בצבע חום בהיר או בצבע קפה חלבי, ומכאן שמו. הוא נוכח בלידה או מופיע זמן קצר לאחריה. סימנים אלו אינם נעלמים עם הבגרות, ובמקרים מסוימים מופיעים ככתם אחד או שניים על הגוף, ואפשרי שגם יותר.
אנשים הנושאים על גופם למעלה מארבעה סימנים, עלולים לסבול מהפרעה גנטית תורשתית שבה רקמת העצב מפתחת גידולים, אשר עשויים להיות מזיקים או עלולים לגרום לנזק חמור באמצעות לחיצה על העצבים ורקמות אחרות.
סימני לידה מולדים
עשויים להתרחש בכל חלק בגוף. ב-15% מהמקרים, מופיעים הסימנים על הראש והצוואר. בקרב אנשים בהירי עור הם מופיעים בדרך כלל בצבע חום בהיר, ואילו בקרב אנשים כהי עור הם עשויים להיות כמעט שחורים.
הכתמים עשויים להתבטא באופן שאינו סדיר, בצורה שטוחה או גבשושית. אלו הן שומות חומות או שחורות גדולות יחסית. ככל שהתינוק גדל, הסימנים הופכים להיות קטנים יותר באופן יחסי. לעיתים הם עלולים להתכהות או להיות שעירים בגיל ההתבגרות. הסיכון לסרטן הוא נמוך.
סימנים מונגוליים
סימנים כחולים אפורים, הנראים לרוב בקרב אנשים בעלי גוון עור כהה. הסימן עשוי להיראות כמו חבורה ויופיע מעל הגב התחתון או על הישבן. הם דועכים בגיל ארבע, ואינם מזיקים.
המגניומות
אלו הם בדרך כלל סימנים אדומים ובולטים, כגון סימן תות. רובם מתחילים כסימנים קטנים ושטוחים, ואין לדעת אם הם יגדלו בהמשך. בדרך כלל, הם מתפתחים במהירות במהלך ארבעת או חמשת החודשים הראשונים לחיי התינוק. בהמשך הצמיחה מואטת ובסופו של דבר רוב הסימנים דועכים. בחלק מהמקרים העור עלול להיות מתוח או מעוות, במיוחד אם הסימן גדול.
סימני סלמון
נגרמים באמצעות הרחבת הנימים. אלו הם כתמים אדומים מעט, בצורת סלמון, ומופיעים בצד האחורי של הצוואר. סימנים אלו נמוגים בתוך מספר שנים.
סימני יין
אלו הם סימנים אדומים או סגולים, המופיעים בדרך כלל על הפנים, אך עשויים להופיע בכל מקום בגוף. הם נגרמים באמצעות דימום חריג של כלי דם באזור הסימן. אם סימנים אלו אינם מטופלים כראוי, הם עלולים להתכהות. בעשרה אחוזים מהמקרים, הם מופיעים באזור העפעף ומצריכים טיפול מומחה. במספר קטן מאוד של המקרים, הסימנים עלולים להעיד על הפרעה מוחית.
סימנים כסופים
ידועים כתורשתיים ומתבטאים בפס כסוף של שיער, הנמצא בדרך כלל בצד ימין או שמאל, במקום המפגש של המצח וקו השיער. בדרך כלל, גם לבני משפחה אחרים יש סימן זה.
טיפול בסימני לידה
רוב הסימנים מתפוגגים ללא כל צורך בטיפול. יחד עם זאת, אם הסימן גורם לבעיות בריאות, או אם המטופל מבקש להיפטר ממנו, הרופא יכול להמליץ על טיפול. הטיפול עלול להיות כואב לעיתים, ולא תמיד הוא עובד.
לכן, יש לשקול את הטיפול רק למקרים בהם סימני הלידה גורמים לבעיות ראייה, אכילה, שמיעה או נשימה. הורים צריכים לשקול את הבעיות הפוטנציאליות של הסימנים, עם היתרונות הצפויים לתינוק כתוצאה מהטיפול. חשוב להבין שלא ניתן לטפל בכל סימני הלידה.
סטרואידים – ניתן להזריק ישירות לתוך כתם הלידה על מנת לטפל בכלי הדם, או לצרוך אותם בבליעה, על מנת לעצור את הסימן מלגדול.
אינטרפרון אלפא 12 – תרופה זו משמשת לכיווץ סימן הלידה או מניעת צמיחתו.
טיפול בלייזר – משמש בדרך כלל לסימני יין וסימנים אחרים, הקרובים אל פני השטח של העור.
ניתוח – אם טיפולים אחרים לא עבדו, והסימן גורם לבעיה רפואית, הרופא ימליץ על ניתוח להסרה.
אפשרויות הטיפול השונות תלויות במספר גורמים, כולל מיקום וחומרת סימן הלידה.