דרכים לטיפול בדלקות בדרכי השתן

דלקת בדרכי השתן היא מחלה שכיחה יחסית שפוגעת יותר בנשים מאשר בגברים. למעשה, בין חמישים אחוז לשמונים אחוז מהנשים יסבלו ממנה לפחות פעם אחת בימי חייהן ובין עשרים אחוז לשלושים אחוז מהנשים שסבלו ממנה פעם אחת, יחוו לפחות אפיזודה אחת נוספת של המחלה בימי חייהן.

כמו כן, המחלה יכולה להופיע בילדים ואפילו בתינוקות. בנות סובלות מהמחלה בשכיחות שנעה בין שלושה לחמישה אחוזים ואילו בנים סובלים מהמחלה בשכיחות של אחוז אחד בלבד. בקרב בנות המחלה מתפרצת לראשונה לרוב עד גיל חמש ובקרב בנים במהלך שנת החיים הראשונה. בקרב שישים ושישה אחוז מהבנות בהן המחלה התפרצה, תתקיים התפרצות נוספת תוך שנה וחצי מההתפרצות הראשונה.

מה הם התסמינים של המחלה?

דלקת בדרכי השתן יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של תסמינים. כך למשל במקרים מסוימים היא יכולה להיות אסימפטומטית (ואז היא נקראת בקטריוריה א-תסמינית) ובמקרים אחרים היא יכולה לבוא לידי ביטוי בחום גבוה מאוד, בכאבים חזקים באזור האגן ובתחושת כאב משמעותית בעת הטלת שתן. כמו כן, דרגת החומרה של התסמינים יכולה להיות קלה בלבד או חמורה במיוחד. התסמינים יכולים לכלול תחושה של צריבה בזמן הטלת שתן, תחושה של צורך דחוף להתרוקן גם בזמן שהשלפוחית לא מלאה, הטלת שתן באופן תדיר, כאבים במותן, כאבים בגב, נוכחות של דם בשתן ועוד.

כיצד מטפלים במחלה?

מאחר והמחלה נגרמת בשל נוכחות חיידקית, הרי שהטיפול במחלה מתבצע על ידי מתן תרופות אנטיביוטיות. למעשה, בעבר דלקת בדרכי השתן הייתה מחלה מאוד מסוכנת ואף קטלנית אך מאז המצאת האנטיביוטיקה היא נחשבת למחלה קלה מאוד.

במידה ומדובר בזיהום פשוט וקל, ישנו סיכוי מסוים שהמחלה תחלוף מעצמה ללא כל טיפול, אך ברוב המקרים המחלה מצריכה התערבות רפואית. רוב הסוגים של האנטיביוטיקה מצליחים לטפל בזיהומים הנפוצים ולכן הבחירה בסוג האנטיביוטיקה מבוצעת תוך שקלול המחיר של התרופה, תופעות הלוואי של התרופה, מידת הנגישות של התרופה ועוד. דלקת בדרכי השתן שנגרמה בעקבות זיהום של חיידקי Proteus mirabilis, E-Coli, Staphylococcus species וחיידקי Klebsiella מטופלת על ידי התרופות הבאות:

• Cephalosporins
• Amoxicillin
• Sulfonamides
• Trimethoprim-Sulfamethoxazole
• Nitrofurantion

עם זאת, חשוב לדעת כי שלושים אחוז מכלל החיידקים עמידים ל- Amoxicillin, חמישה עשר אחוז עמידים ל – Sulfamethoxazole ועשרה אחוז מכלל החיידקים אינם רגישים ל- Trimethoprim-Sulfamethoxazole. אי לכך, במקרים בהם מדובר על זיהום עמיד, הרי שישנו צורך לעשות שימוש באנטיביוטיקות חזקות יותר ובעלות טווח ריפוי רחב יותר.

במידה ומדובר על דלקת מורכבת שמערבת את דרכי השתן העליונות הטיפול ניתן למשך עשרה ימים עד שבועיים ובמידה ומדובר על תופעה של זיהומים חוזרים ונשנים, ישנה אפשרות למתן אנטיביוטיקה במינון נמוך יחסית למשך של חצי שנה עד שנה תוך כדי ניסיונות לאתר את הסיבה לזיהומים הכרוניים.

האם ישנן תרופות שאינן אנטיביוטיות לטיפול בדלקת בדרכי השתן?

מאחר וכפי שציינו, מדובר על מחלה שנגרמת בעקבות זיהום חיידקי, הרי שעיקר הטיפול הוא מיגור של הגורם החיידקי בעזרת שימוש באנטיביוטיקה. עם זאת, ישנו מגון רחב של תרופות שמסייעות לחולים ליהנות מהפחתה בחומרת התסמינים שאינן מבוססות על חומרים אנטיביוטיים.

תרופות אלו בדרך כלל מסייעות להפחית את עצמת הכאב ואת תחושת הצריבה וכן ישנן תרופות שמיועדות להפחתת החום הנלווה לדלקת. מעבר לכך, לנשים שסובלות מהמחלה באופן חוזר ונשנה מומלץ ליטול כדוריות מיוחדות או לשתות מיץ חמוציות כדי להפוך את השתן לחומצי יותר, כיוון ככל שהשתן יותר חומצי, כך קשה יותר לחיידקים להתרבות ולשגשג בו.

בנוסף קיימים מגוון טיפולים טבעיים לדלקת בדרכי השתן מהרפואה האלטרנטיבית.

מעבר לכל זה, חשוב לזהות את הגורם למחלה ולטפל בו באופן ספציפי. כך למשל אם המקור של המחלה הוא בהגדלה של בלוטת הערמונית, ניתן לנסות להקטינה בעזרת תרופות מסוימות ובמידה ומדובר על חוסר הקפדה על היגיינה, יש להנחות את החולים לשמור על היגיינה אישית מוצלחת יותר.