צוואר הרחם הוא החלק התחתון של הרחם, המשתרע לתוך הנרתיק. זהו המקום שבו דם הווסת עובר מהרחם. במהלך הלידה, מתרחב צוואר הרחם על מנת לאפשר לתינוק לעבור בתעלת הלידה. בדומה לכל רקמה אחרת בגוף, גם אזור זה עלול להיות מודלק, בשל מגוון רחב של גורמים.
גורמים לדלקת
הגורם השכיח ביותר לדלקת זו הוא זיהום, אשר עלול להיגרם באמצעות פעילות מינית, אך לא תמיד. בדרך כלל מסווג המצב כאקוטי או כרוני. סיבוכי דלקת כרוכים בהתפרצות פתאומית של תסמינים כרוניים הנמשכים מספר חודשים.
גורמים אחרים עלולים לגרום לזיהום, כגון אלרגיה לקוטל זרע, לטקס של קונדום, או רגישות לחומרים כימיים הנמצאים בטמפונים. חיידקים קבועים בנרתיק גורמים גם הם לדלקת. מצב זה שכיח לאחר לידה, ועלול אף להתרחש במהלך ההיריון, בשל רמות הורמונים מוגברות הגורמות לזרימת דם מוגברת לצוואר הרחם.
מהם תסמיני דלקת צוואר הרחם?
נשים מסוימות אינן חוות תסמינים, אך כאשר הם קיימים, הם כוללים:
- דימום מוגבר מהנרתיק
- הפרשות אפורות או לבנות מתמשכות, המלוות לעיתים בריח
- כאבי נרתיק
- כאבים בעת קיום יחסי מין
- תחושת לחץ באגן
- כאבי גב
אם הדלקת במצב מתקדם, צוואר הרחם עלול להיות מודלק מאוד. במקרים מסוימים, הדלקת עלולה להתפתח לפצע פתוח. הפרשות דמויות מוגלה מהנרתיק הן תסמין לדלקת חמורה.
אבחון דלקת צוואר הרחם
אם התסמינים מופיעים, יש להיבדק על ידי רופא. לעיתים, מתגלה הדלקת במהלך בדיקה שגרתית, במקרה שהתסמינים אינם מופיעים.
קיימות שיטות אבחון מרובות לגילוי הדלקת:
בדיקת אגן – לבדיקה זו, הרופא יחדיר אצבע נתונה בכפפה לתוך הנרתיק, תוך הפעלת לחץ על הבטן. בדרך זו הוא יכול לזהות חריגויות של אברי אגן, הכוללות את צוואר הרחם.
בדיקת פאפ – לבדיקה זו, הרופא ייטול באמצעות ספוגית, דוגמית תאים מהנרתיק וצוואר הרחם, על מנת לבדוק חריגות.
ביופסיה של צוואר הרחם – בדיקה זו מבוצעת לעיתים קרובות רק אם בדיקת פאפ איתרה הפרעות. בדיקה זו, המכונה אף קולפוסקופיה, מבוצעת באמצעות החדרת ספקולום לנרתיק, וניקוי עדין באמצעות מקלון צמר גפן את צוואר הרחם משאריות ריר. בהמשך הרופא ישתמש במיקרוסקופ להתבונן בנרתיק על מנת לבדוק את השטח, וייטול דגימת רקמה מכל האזורים הנראים חריגים.
כיצד ניתן לטפל בדלקת צוואר הרחם?
לא קיים טיפול סטנדרטי למצב זה. הרופא יקבע את המהלך הטוב ביותר באופן אישי, בהתבסס על מספר גורמים הכוללים את הבריאות הכללית, ההיסטוריה הרפואית, חומרת התסמינים ומידת הדלקת.
הטיפולים הנפוצים כוללים אנטיביוטיקה על מנת לחסל את כל הזיהומים, או טיפולים פולשניים יותר, על פי הצורך. כאשר נקבע הגורם לדלקת, ניתן לטפל בו. לעומת זאת, ללא טיפול, המצב עלול להימשך שנים, לגרום לכאבים בעת קיום יחסי מין והחמרת התסמינים.
מניעת דלקת צוואר הרחם
קיימות שיטות להפחתת הסיכון לדלקת. הימנעות מקיום יחסי מין שאינם מוגנים, תפחית את הסיכון למחלות והידבקויות. הימנעות מפתרונות כימיים, כגון שטיפות וטמפונים ריחניים, תפחית את הסיכון לתגובה אלרגית. החדרת עצמים לנרתיק, כגון טמפון, או מתקן למניעת הריון, צריך להתבצע על פי ההנחיות, תוך הקפדה על אמצעי ניקוי והיגיינה.