אפילפסיה, הנקראת גם מחלת הנפילה, הינה הפרעה ביכולת העברת האותות החשמליים במוח. מחלת האפילפסיה מגוונת מאוד ואינה בהכרח גורמת להתקפים הכוללים אובדן הכרה או תנועות בלתי רצונית. קיימים סוגים רבים של התקפים, כאשר אחד מכל מאה אנשים עלול ללקות בהתקף אפילפטי מסוג זה או אחר.
האפילפסיה מתפרצת לרוב בגיל הילדות או במבוגרים מעל 65, אך עלולה להופיע בכל גיל. לכל התקף התסמינים שלו, וטיפול נכון עבורו יכול להביא לשחרור מן ההתקפים או לצמצום תדירותם ועוצמתם. ניתן למצוא ילדים רבים אשר סבלו מאפילפסיה בילדותם ונרפאו ממנה לחלוטין עם גיל ההתבגרות.
האבחון של הבדיקה נעשה על ידי רופא נוירולוג, על סמך תיאור הסימפטומים של המטופל ובאמצעות בדיקות כמו MRI, EEG או CT.
התקף כפיון
התקפי כפיון מתייחסים לתסמיני המחלה אשר לעיתים מוגזמים ומסוכנים ולעיתים מרומזים ואינם מורגשים. בזמן התקף אפילפטי יכול אדם לבהות בחלל לזמן מה ולעומת זאת ישנם אנשים הסובלים מפרכוסים, אובדן הכרה ואף מסתכנים במוות.
הופעתו של התקף אפילפטי בודד אינו מצביע על מחלת הנפילה. ילד הסובל מחום גבוה יכול להראות תסמינים של התקף אפילפטי, אך בכדי להגדיר את המחלה כמחלת הנפילה אדם צריך לעבור שני התקפים אפילפטיים לפחות- אז עולה גם הסיכוי שלו לקבל התקפים נוספים.
סימפטומים
כל הסימפטומים של מחלת הנפילה קשורים לפגיעה בפעילות הסדירה של המוח ולכן מתבטאים בבלבול זמני, אובדן ההכרה, בהייה בחלל, תנועות טלטול בלתי נשלטות של הגפיים וכדומה. הסימפטומים שונים מאדם לאדם וקשורים לסוג ההתקף, כאשר ברוב המקרים חוזרים על עצמם כל התקף מחדש. חולי אפילפסיה עלולים לחוות שילוב בין מספר סוגי התקפים או סוג התקף אחד שתסמיניו חוזרים.
סוגי התקפים
נהוג לחלק את ההתקפים האפילפטים לשני סוגים עיקריים- חלקיים או כלליים. כאשר ההתקף מופיע כתוצאה מפעילות בלתי סדירה בחלק אחד של המוח בלבד נקרא ההתקף התקף חלקי. לעומתו התקפים הכוללים פעילות בלתי סדירה של כל חלקי המוח נקראים ההתקפים כלליים.
- התקף חלקי – נחלק לשני סוגים: התקף חלקי פשוט והתקף חלקי מורכב. הראשון הינו התקף המביא לשינוי רגשי, בצורה, בטעם, בריח או בצליל של דברים מוכרים ואינו גורם לאובדן הכרה. ההתקף החלקי המורכב לעומת זאת מביא לשינוי תודעתי ולאובדן ההכרה למספר דקות. בזמן התקפים אלו אדם בוהה בחלל הריק וגופו מבצע תנועות בלי רצוניות כגון שפשוף הידיים, צקצוק שפתיים, תנועות ידיים, קולות או פעולות בליעה ללא מטרה ברורה.
- התקף כללי – נחלק לשלושה סוגים: הראשון הינו התקף אי נוכחות המאופיין בבהייה בחלל הריק ובתנועות גוף מרומזות עד אשר האדם מאבד את הכרתו. ההתקף השני נקרא התקף עוויות המאופיין בביצוע תנועות חדות של הגפיים. ההתקף האחרון מסוג זה הינו התקף טוני קלוני הנחשב לחזק מבין כולם ומאופיין על ידי אובדן ההכרה, קשיון של הגוף, רעד של האיברים, נשיכה של הלשון ואי שליטה על הסוגרים.
הגורמים וקבוצות הסיכון
אפילפסיה הינה מחלה אשר גורמיה רבים. ניתן לקשר בין המרכיב הגנטי העובר מדור לדור לבין הופעת המחלה, אך זהו אינו הגורם היחיד. בנוסף למרכיב הגנטי, האדם מושפע גם מגורמים סביבתיים העלולים לגרום להתפרצות ההתקפים. אפילפסיה יכולה להתפרץ כתוצאה מתאונה, מחלה או טראומה רפואית הגורמות לנזק בתהליכי המוח או מונעת מחמצן להגיע אל המוח.
בקבוצת הסיכון נמצאים אנשים להם היסטוריה משפחתית של חולים במחלת הנפילה, אנשים אשר סובלים מפציעות ראש, שבץ מוחי או מחלות הקשורות לכלי הדם. בין השאר ניתן למצוא גורמי סיכון כמו מחלות זיהומיות של המוח (דלקת קרום המוח) או פרכוסים ממושכים בתקופת הילדות כתוצאה מחום גבוה.