אי ספיקת לב בנשים

אי ספיקת לב הוא מצב קליני הבא לידי ביטוי בכך שהלב לא מסוגל לעמוד בדרישות הגוף לאספקת דם. השכיחות של אי ספיקת לב עומדת על שני אחוז באוכלוסייה הכללית כאשר מעל גיל 65 עשרה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מאי ספיקת לב.

למרות שמחצית מאוכלוסיית הסובלים מאי ספיקת לב הן נשים ולמרות ששליש ממקרי התמותה הקרדיווסקולרית בקרב נשים מיוחסים לאי ספיקת לב, עדיין הייצוג של הנשים במחקרים העוסקים באי ספיקת לב נמוך ביותר.

יש לציין בנקודה זו, כי עצם הקיום של הבדלים מגדריים משמעותיים ברפואה באופן כללי ובתחום הקרדיווסקולרי באופן ספציפי, מהווה כר פורה למחקר בשנים האחרונות. עם זאת, מאחר ואין מידע מספק בנושא, נכון לכתיבת שורות אלה, אין התייחסות בקווים המנחים לטיפול באי ספיקת לב להבדלים מגדריים ובנוסף אין המלצות פרטניות לנשים.

מה הם הגורמים לאי ספיקת לב בנשים?

שני הגורמים הנפוצים ביותר לאי ספיקת לב הם קרדיומיופתיה על צורותיה השונות ומחלת עורקים כליליים. עם זאת, נראה כי ישנם הבדלים משמעותיים הן בגורמים לאי ספיקת לב והן בגורמים להחמרת אי ספיקת הלב בין נשים לגברים.

כך לדוגמה נראה כי בקרב נשים ישנו שיעור גבוה יותר בצורה משמעותית של סוכרת ויתר לחץ דם כגורמים לאי ספיקת לב ואילו בקרב גברים ישנו שיעור גבוה יותר של מחלת לב איסכמית. כגורם להחמרת אי ספיקת לב בגברים אנחנו מוצאים את התסמונת הכלילית החדה ואילו בנשים הגורמים המובילים להחמרת אי ספיקת לב ולאשפוז על רקע אי ספיקת לב הם מחלות מסתמים והפרעות קצב עלייתיות.

בנשים הלב באופן טבעי קטן יותר מאשר בגברים ולפיכך מפתח לחצי מילוי גבוהים יחסית בנפחים צנועים יותר מאשר בגברים, מה שתורם לתפקוד דיאסטולי נמוך יותר. כמו כן, בעוד שהאסטרוגן מאט את קצב העיבוי של שריר הלב, משפר את חילוף החומרים ומעלה את הייצור של NO, ההורמונים האנדרוגניים מעודדים את ההיצרות של כלי הדם, מעלים את מסת השריר ומעודדים פיברוזיס. אי לכך, בנשים במהלך ההזדקנות הלב מראה פחות פיברוזיס, עיבוי ואפופטוזיס בהשוואה לגברים ואלסטיות גבוהה יותר.

מעבר לכל זה, ישנו הבדל מגדרי גם בתגובות לאירוע איסכמי ולעומס לחץ ולהבדלים הנ"ל ישנה השלכה על הפרוגנוזה. בקרב נשים הדרגה של עיבוי שריר הלב בעומס לחץ גבוהה יותר אך לאחר הסרת העומס ניכר שיפור מהיר יותר בצורה משמעותית בתפקוד הלבבי. כמו כן, בקרב נשים הליכי הריפוי וה- Remodeling לאחר אירוע איסכמי איכותיים יותר מבגברים.

ישנם גורמים לאי ספיקת לב הייחודיים לנשים כשבראש ובראשונה מדובר בקרדיומיופתיה סביב הלידה. במקרה הזה מדובר באי ספיקת לב המתפתחת בין החודש האחרון להריון ועד חמישה חודשים לאחר הלידה.

מה הם התסמינים של אי ספיקת לב בנשים?

במחקרים שבחנו את ההבדלים המגדריים בתחלואה ובתמותה מאי ספיקת לב נמצא כי נשים עם אי ספיקת לב סובלות מאיכות חיים נמוכה יותר, הבאה לידי ביטוי בשכיחות גבוהה יותר של דיכאון, אשפוזים ממושכים יותר בבית חולים ודרגה תפקודית נמוכה יותר. עם זאת, נראה כי שיעורי ההישרדות של נשים עם אי ספיקת לב גבוהים יותר. בנוסף, נמצא כי נשים הסובלות מאי ספיקת לב כרונית מפתחות סימפטומים ניכרים יותר של צבירת נוזלים.

כיצד מאבחנים אי ספיקת לב בנשים?

אבחון של אי ספיקת לב כולל אק"ג, ספירת דם מלאה, בדיקת שתן, בדיקת דם לבירור רמות הקרטינין האוראה והורמון ה- TSH ועוד. הבדיקה שמאפשרת לקבל אבחנה ודאית היא בדיקת אקו-לב.

כיצד מטפלים באי ספיקת לב בנשים?

מאחר וישנו ייצוג נמוך מאוד של נשים במחקרים שעוסקים באי ספיקת לב ומאחר וברוב המחקרים לא קיימת התייחסות להבדלים המגדריים, הנתונים בנוגע להשפעה של הטיפול התרופתי על נשים הסובלות מאי ספיקת לב מבוססים על ניתוח של נתונים לאחר סיום המחקר ועל עבודות רטרוספקטיביות. באופן כללי, נראה כי נשים עם אי ספיקת לב מקבלות פחות טיפולים תרופתיים בהשוואה לגברים, לרבות תרופות חיוניות הידועות כמאריכות חיים.

נכון להיום, נשים מטופלות באותן התרופות בהן נהוג לטפל בגברים הסובלים מאי ספיקת לב כשבין היתר מדובר בחוסמי קולטני בטא, מעכבי ACE, נוגדי אלדוסטרון ועוד.

להלן כמה נתונים מחקריים בנוגע לטיפולים הלא תרופתיים באי ספיקת לב בנשים:

• השתלת לב – יותר משבעים אחוז ממושתלי הלב באוכלוסיית הלוקים באי ספיקת לב הם גברים. נראה כי לא זו בלבד ששיעורי דחיית הלב המושתל גבוהים יותר בנשים, אלא שגם שיעור ההישרדות נמוך יותר בנשים לאחר השתלת לב.
• דפיברילטור – בנשים לא נראה כי מתרחשת ירידה בתמותה לאחר השתלת דפיברילטור וזאת בניגוד לגברים.
• קיצוב דו חדרי – נראה כי אין הבדלים מגדריים בהורדה של מספר האשפוזים ושיעור התמותה לאחר השתלת קוצב דו חדרי.
• שילוב קיצוב דו חדרי ודפיברילטור – בנשים הוספת קיצוב דו חדרי במושתלות דפיברילטור הובילה להפחתה משמעותית יותר בתסמינים של אי ספיקת לב (פי 2 מבגברים).