תסמונת נפרוטית, שם כולל לסוגים שונים של מחלות כליה, באה לידי ביטוי בתצורות שונות והטיפול בה מותאם בהתאם לאופי המחלה ומידת חומרתה. היא נחשבת ככזו כשמדובר באיבוד חלבון בשתן בכמות של 3.5 גרם לכל ליטר, כמות הנחשבת לגדולה וחריגה במיוחד, שאליו נלווים נזקים תסמינים רבים, כמו בצקות, לחץ דם גבוה ועוד. תסמונת נפרוטית יכולה להופיע הן בקרב נשים, הן בקרב גברים ואפילו בקרב ילדים צעירים.
תסמונת נפרוטית בנשים, בהגדרתה, היא מחלת כליה מסוגים שונים כאמור שסממניה הראשונים, שאותם ניתן לראות בבדיקת מעבדה, היא כמות רבה מאד של חלבונים בשתן. איבוד החלבונים מתרחש לאור נזק לכלי הדם הכלייתיים, שנגרם, אצל נשים, מסיבות שונות, בין אם בשל מחלה כלשהי ובין אם בשל שימוש בתרופה מסוימת, הגורמת פעמים רבות למחלה.
מהם הגורמים לתסמונת נפרוטית בנשים?
הגורמים לתסמונת הם רבים ותלויים בסוג המחלה עצמה. כשמדובר בנשים, אחד הגורמים יכולים להיות מחלה בשם Membranous Nephropathy, הנחשבת לשכיחה יחסית. מחלה זו גורמת להתעבות כלי הדם, מה שמוביל לאיבוד חלבון.
מחלה נוספת שגם היא אחת הסיבות לתסמונת היא מחלת הסוכרת. מרבית חולי הסוכרת סובלים מפגיעה בכליה, הבאה לידי ביטוי באובדן חלבון, שהופך למאסיבי יותר בשלביה המתקדמים של המחלה. גם לופוס, מחלה דלקתית אוטואימונית, יכולה לפגוע בתפקודה של הכליה ולהוביל לאיבוד חלבון משמעותי.
לצד מחלות אלו, ישנן גם תרופות מסוימות שיכולות לגרום לתסמונת נפרוטית בנשים, כמו אנטיביוטיקה מסוגים שונים, תרופות המסייעות לסובלים ממחלת הסרטן וגם תרופות אנטיראומטיות.
תסמינים של תסמונת נפרוטית
התסמינים של תסמונת נפרוטית בנשים הם מגוונים. במרבית המקרים בצקות בקרסוליים, בצקות ברגליים וגם סביב העיניים יעידו על התסמונת. הסיבה להופעתן היא האיבוד המאסיבי של האלבומין, הנדרש לגוף כדי להשאיר את הנוזלים בכלי הדם. תסמין נוסף נפוץ מאד הוא שתן קצפי, המופיע בשל רמות גבוהות של חלבונים בשתן.
כולסטרול גבוהה ושומנים בדם הם תסמין נוסף וגם סיכון לקרישי דם. בשל אובדן נוגדנים חשובים ורכיבים הלוקחים חלק ממערכת החיסון בשתן ישנו סיכון גבוה לזיהומים שונים, המהווה אחד מתסמיני המחלה. בין אם מופיעים רק חלק מהתסמינים ובין אם כולם, חשוב לפנות לרופא מומחה כדי לקבל את המענה המתאים ולהתמודד בצורה המוצלחת ביותר עם התסמונת עצמה.
איך מאבחנים את התסמונת?
אבחון התסמונת יכול להיעשות במספר דרכים, ולרוב משלב בין כמה מהן. ראשית, איסוף שתן למשך תקופה של יממה. במידה ונמצא שרמות החלבון בשתן הן מעל 3.5 גרם לכל ליטר, הדבר מעיד על תסמונת זו.
בדיקות דם הן אמצעי נוסף שיכול לעזור באבחון המחלה, בדיקות המראות על רמות נמוכות של אלבומין ושל חלבון. גם כאלו המעידות על רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצירידים הם דרך נוספת לזהות שמדובר בתסמונת נפרוטית. ביופסית הכליה היא שיטת אבחון מקובלת גם כן ובמיוחד כשהמחלה סוערת.
שיטות טיפול לתסמונת נפורטית
לאחר אבחון מקיף וזיהוי התסמונת, ניתן לבחור בשיטות שונות של טיפול. הדבר נקבע בהתאם לסימני המחלה עצמם ולסיבה שבגינה הופיעה התסמונת. לרוב, כולל הטיפול תרופות מעכבי ACE, העוזרות בהורדת לחץ הדם ובשמירה על הכליות.
תרופות להורדת רמות הכולסטרול הגבוהות ותרופות נוגדות קרישה הן טיפול נוסף, וכך גם תרופות לדיכוי חיסוני ומשתנים המקלים על הבצקות. גם בחירה נכונה ומושכלת של מזונות יכולה להקל על התסמינים. למשל, מזונות דלים במלח ומזונות עשירים בחלבון יכולים להפחית את הבצקות ואת הנפיחות ולעיתים כדאי לצרוך גם תוספי מזון, כמו למשל ויטמין D, שיכול לסייע גם הוא.