תסמונת הראי בהיריון, הנקראת גם הידרופס אימהי, היא תסמונת נדירה מאוד, המסכנת את חיי העובר ואת חיי האם. שמה ניתן לה משום שהיא מתבטאת בתסמינים דומים המופיעים במקביל באם ובעובר המתפתח ברחמה.
העובר סובל מצבירת נוזלים אבנורמלית והאם סובלת מתסמינים של רעלת היריון, הכוללים בין היתר צבירת נוזלים הגורמת להיווצרות של בצקות.
מה הם הגורמים לתסמונת הראי בהיריון?
ברוב המקרים, תסמונת נגרמת בשל הידרופס עוברי או שלייתי, אך הקשר שבין צבירת הנוזלים בעובר או בשלייה להתפתחות התסמינים באם, עדיין לא ידוע. הידרופס עוברי הוא מצב רפואי שבו מצטברים נוזלים במדורי הגוף השונים של העובר, המגדיל פי שניים עד שלושה את הסיכון לרעלת הריון.
תסמונת המראה מתרחשת כשהאם מפתחת תסמיני רעלת היריון עם בצקת חמורה כמו זו שממנה סובל העובר, ככל הנראה על רקע שינויים בכלי הדם שבשלייה הבצקתית. קיים מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של הידרופס עוברי.
הגורמים מסווגים לשתי קבוצות עיקריות – גורמים שאינם אימונוגניים וגורמים אימונוגניים. רוב הגורמים הם גורמים שאינם אימונוגניים וגורמים אלה כוללים בין היתר מומים מבניים והפרעות קצב, מומים כרומוזומליים, כגון תסמונת טרנר ותסמונת דאון, הפרעות דימום מהעובר לאם, אנמיה, זיהומים המתפתחים במהלך ההיריון, או תסמונת מעבר דם בין עוברים בתאומים.
מה הם התסמינים של תסמונת הראי בהיריון?
התסמינים בהריון נחלקים לשתי קבוצות: תסמינים המופיעים בעובר ותסמינים המופיעים באם. התסמין המרכזי המופיע בעובר הוא הצטברות נוזלים לפחות בשני מדורים (הידרופס), והתסמינים האימהיים כוללים בעיקר בצקות, יתר לחץ דם והפרשה לא תקינה של חלבון בשתן.
בנוסף, האם עלולה לסבול מבצקת בריאות. יותר ממחצית מההריונות שבהם מאובחנת תסמונת הראי, מסתיימים במוות תוך רחמי. לעומת זאת התסמינים האימהיים חולפים תוך שבועיים לכל היותר ממועד סיום ההיריון.
כיצד מאבחנים תסמונת הראי בהיריון?
האבחון מבוסס על זיהוי של סימני בצקת בעובר ובאם, בדיקות שתן, בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד. אחד הסימנים בבדיקת הדם שיכול להעיד על קיום התסמונת הוא המודילוציה, כלומר עלייה בנפח הפלזמה בדם וירידה בריכוז כדוריות הדם האדומות. חשוב לבצע אבחנה מבדלת בין רעלת היריון לבין תסמונת הראי ולהכיר את ההבדלים בין שתי הפתולוגיות.
כך, למשל, לא ניתן לאבחן בוודאות רעלת היריון לפני השבוע ה-20 להיריון, אך תסמונת הראי עשויה להתבטא בבירור כבר בשבוע ה-16. בנוסף, רעלת היריון מתבטאת בתסמינים באיברים שונים שמחמירים והולכים עם התקדמות ההיריון. לעומת זאת, תסמיני תסמונת הראי לאו דווקא יתפתחו בצורה שווה או אופיינית. בנוסף לבצקת פריפרית, תסמונת הראי כוללת גם תסמינים כמו עלייה ברמת חומצת השתן בדם ובצקת ריאות.
כיצד מטפלים בתסמונת הראי בהיריון?
הטיפול בתסמונת הראי משתנה בין היתר בהתאם לשלב ההיריון. כך למשל הואיל ולאחר הלידה התסמינים האימהיים חולפים, כל עוד ישנה אפשרות לזרז את הלידה, יש לשאוף לעשות זאת. לעומת זאת במצבים שבהם מצבו של העובר לא מאפשר החלמה, יתכן כי יוחלט לסיים את ההיריון בהפלה מלאכותית.
קיים תיעוד של מספר מקרים שבהם התרחשה החלמה ספונטנית ונסיגה של התסמינים בעקבות ריפוי ההידרופס העוברי או השלייתי ולכן השאיפה היא לטפל בבצקות בעובר, אך למרבה הצער, בחלק ניכר של המקרים, אין אפשרות לטפל בהידרופס.