קרפוס היא מילה שמקורה בשפה היוונית ופירושה שורש כף היד. מסביב למפרק כף היד מצוייה רקמה סיבית המשמשת כמקור תמיכה עבור המפרק. החלל שנפער בין הרקמה לבין עצם שורש כך היד, מכונה בשם התעלה הקרפלית.
העצב המדיאני, כלומר המרכזי, עובר בתעלה הקרפלית ומספק יכולת חישה לאגודל, האצבע המורה ואמת כף היד. כל מצב שגורם לנפיחות, מחיצה או שינוי בתנוחת הרקמות בתוך גבולות התעלה, עשוי ליצור גירוי בעצב המדיאני. גירוי העצב באופן זה גורם לעקצוץ ואובדן תחושה באצבעות, תופעה המכונה בשם- תסמונת התעלה הקרפלית.
גורמים
עבור רוב החולים, הגורם לתסמונת התעלה הקרפלית אינו ידוע. כל מצב שעשוי להפעיל לחץ על העצב בשורש כף היד עלול לגרום להופעת התסמונת. מצבים שכיחים המגבירים סיכוי להתפתחות התסמונת כוללים השמנה, הריון, תת פעילות של בלוטת התריס, דלקת פרקים, סוכרת וטראומה.
דלקת בגיד כתוצאה ממאמץ יתר המופעל על היד, כמו הקלדה ממושכת, יכול לגרום לתסמונת זאת. מספר מחלות נדירות יכולות לגרום להיווצרותם של חומרי משקע מסביב לתעלה, דבר המוביל לגירוי עצבי ובהמשך להתפתחות התסמונת. מחלות אלו כוללות עמילואידוזיס, סרקואידוזיס, מיאלומה נפוצה ולוקמיה.
תסמינים
אובדן תחושה ונימול בכף היד, באזורים אותם מספק העצב המדיאני (אגודל, אצבע מורה, אמה), היא סימפטום בולט ואופייני. תחושות אלה שכיחות יותר במהלך הלילה ויכולות להשפיע על מצב השינה ולגרום לעוררות. הסיבה להחמרת המצב בשעות הלילה נעוצה בשינוי תנוחת כף היד למצב של כיווץ או הצטברות נוזל סביב פרק כף היד בעת שכיבה. תסמונת התעלה הקרפלית עשויה להיות מצב זמני הנפתר לחלוטין ולעיתים עשוי להחמיר.
ככל שהמחלה מתקדמת, תחושת צריבה, התכווצות וחולשה עשויות להופיע. קושי האחיזה מתגבר, דבר המוביל להטלה תכופה של חפצים מהיד. לעיתים, דקירות חדות יכולות להיות מורגשות בזרוע. תסמונת תעלה קרפלית כרונית יכולה להוביל לניוון שרירי היד, במיוחד השרירים השוכנים בבסיס האגודל.
דרכי אבחון
האבחנה מבוססת על הסימפטומים והופעת תחושת הנימול בכף היד. בדיקות צוואר, כתפיים, מרפקים, ותקינות רפלסקים, נדרשות לצורך שלילת המצבים שעשויים לחקות את תסמונת התעלה הקרפלית. חשוב לבחון הימצאות חום, נפיחות, רגישות, עיוות ושינוי צבע באזור כך היד.
מדידת שיעור המהירות של הדחפים החשמליים במערכת העצבים הינה בדיקה הכרחית לצורך אבחון. בתסמונת התעלה הקרפלית, הדחף הנצפה, איטי בעת חציית התעלה. בדיקה נוספת הנערכת היא מבחן פעילות שרירית לצורך שלילת התסמונת.
בדיקות דם עשויות לזהות מצבים רפואיים הקשורים לתסמונת התעלה הקרפלית. בדיקות אלה מספקות אינדיקציה טובה לנוכחות של הורמוני בלוטת התריס, ספירת דם מלאה, רמות סוכר וניתוח חלבון. בדיקות רנטגן של שורש כך היד עשויות להועיל לצורכי זיהוי חריגת עצמות ומפרק כך היד.
טיפול בתסמונת התעלה הקרפלית
בחירת הטיפול תלויה בחומרת התסמינים ובגורמים. הטיפול הראשוני המומלץ בדרך כלל הוא מנוחה, קיבוע של שורש כף היד באמצעות סד ולעיתים אף קרח. מנוחה, שינוי מצב ישיבה תכוף ומתיחות יכולים למעשה למנוע את הופעת התסמינים, הנגרמים על ידי פעילות יתר של הזרוע.
שברים עשויים לדרוש התערבות אורתופדית. הופעת נפיחות באזור כף היד במהלך תקופת ההריון נפתרת לעיתים קרובות מיד לאחר לידת התינוק. ירידה במשקל היא תנאי הכרחי עבור הסובלים ממשקל יתר.
נעשה שימוש במספר תרופות לצורכי טיפול. ויטמין B6 (פירידוקסין) עשוי להקל על חלק מהתסמינים של תסמונת התעלה הקרפלית. בנוסף, תרופות נוגדות דלקות יעילות בהפחתת כאבים והתפתחות דלקתית.