שמן דקלים שימש במשך מאות שנים בהכנת מזון, במיוחד באזורים הטרופיים שבו הוא גדל באופן טבעי. השמן, המופק מפרי עץ הדקל, פופולארי במזונות מעובדים רבים, היות ואינו כרוך בשומני טראנס הסותמים את העורקים, ועשיר בחומרים נוגדי חמצון טבעיים, כולל ויטמיני A ו-E.
יחד עם זאת, בדומה לחומרים טבעיים רבים, שמן דקלים נושא חסרונות, שחלקם עלולים להוות סיכון בריאותי חמור.
תכולה גבוהה של שומנים רוויים
בעוד ששמן דקלים אינו שומן טרנס, הוא מכיל רמות גבוהות של שומנים רוויים, העלולים להוות איום משמעותי על בריאות הלב וכלי הדם. המרכז למדע לטובת בריאות הציבור מדווח כי שמן דקלים נמצא במקום השני בלבד לאחר שמן סויה, מבחינת הפופולאריות ברחבי העולם כשמן מזון.
השימוש בו במזונות מעובדים קפץ בחדות לאחר שרשויות השלטון נקטו בצעדים חמורים על מנת להפחית את תכולת שומן הטראנס במזונות מעובדים. דו"ח משנת 2005 נשא את הכותרת: "שמן אכזרי: איך שמן הדקל מזיק לבריאות".
המרכז למדע לטובת הציבור מודה כי שמן דקלים מזיק פחות משמן הסויה המוקשה חלקית, אך מצביע על העובדה לפיה שמן דקל עדיין הרבה פחות בריא מאשר שמנים צמחיים אחרים. בתמיכה באזהרות סכנות שמן דקלים, המרכז פרסם שני מחקרים המראים כי שמן דקלים מגביר את רמות הכולסטרול בדם.
מחקר בריטי שנערך בשנת 1997 העריך 147 ניסויים באנשים, והגיע למסקנה שחומצה פלמיטית, המרכיב הפעיל בשמן דקלים, מגביר את רמת הכולסטרול.
מחקר הולנדי, שהתפרסם בשנת 2003, שקל נתונים שהתקבלו מ-35 מחקרים קליניים, ומצא כי חומצה פלמיטית מגבירה באופן משמעותי את היחס של כולסטרול כללי שנקרא "כולסטרול טוב", וגורם לסיכון נרחב למחלות לב.
קשה לעיכול
נטורופתים מודים ששמן דקלים נושא מספר יתרונות בריאותיים, אך מציינים שקשה ביותר לצרוך אותו, היות והוא אינו מעודן.
תהליך הזיקוק מכלה חלק משמעותי מהמרכיבים המזינים הנמצאים באופן טבעי בשמנים ואף הופך את השמן להרבה יותר קשה לעיכול. מסיבות אלו, הם ממליצים להימנע משמן דקלים.
עלול לגרום לרעילות
במחקר שפורסם בשנת 1999 בכתב העת "מזונות צמחיים לתזונה אנושית", שלושה חוקרים ביוכימיים ניגריים היללו מספר חומרים מזינים הנמצאים בשמן דקלים, אך ציינו כי שמן במצב מחומצן עלול לאיים על תפקודים פיזיולוגיים וביוכימיים של הגוף.
הם הכירו בכך שיצרני מזונות מעובדים מחמצנים שמן דקלים במוצריהם למגוון נרחב של מטרות קולינריות, כלומר, צרכנים של כמויות מוגברות של שמן דקלים, אוכלים אותו במצב מחומצן. החוקרים טענו שסכנות חמצון שמן דקלים כוללות בעיות לב, כליות, כבד וריאות, כמו גם רעילות הרבייה.
בנוסף, הם ציינו שחמצון שמן דקלים עלול לגרום להגברה בחומצות שומן חופשיות, כגון פוספוליפידים צרברוזיד.
אז האם אתם הולכים לצרוך שמן דקלים?
מומחים רבים תומכים בדעה ששמן דקלים אינו אידיאלי מבחינה תזונתית. הם ממליצים נגד צריכת שמן דקלים כשהרעיון הוא די פשוט: אין צורך להחליף מזונות המכילים רמות גבוהות של שומני טראנס במזונות המכילים רמות גבוהות של שומנים רוויים.
המרכז למדע לטובת הציבור טוען כי היות ומאכלים עשירים בשומן רווי ודלים בשומן רב בלתי רווי, עלולים לקדם מחלות לב. שמן דקל טוב יותר מאשר שמן תמחי מוקשה חלקית, אך מזיק יותר מאשר שמנים נוזליים כגון שמן זית וקנולה.
מומחים טוענים ששמן דקלים גורם לדלקת בדרגה נמוכה, ומקושר לתנגודת לאינסולין והשמנה. יש להודות, שבצורתו הטבעית ביותר, הוא נושא ערך תזונתי כגון נוגדי חמצון, אך ברגע שהוא מעובד למזונות ארוזים, האפשרות הבריאה היא לבשל עם מזונות מלאים, במקום לבחור ארוחות מוכנות וחטיפים.