שליית פתח היא סיבוך הריוני, שבו השליה מכסה באופן מלא את צוואר הרחם או מחוברת לקירות הרחם. התופעה מופיעה בדרך כלל במהלך הטרימסטר השני או השלישי, אולם לעיתים יכולה להופיע גם במהלך הטרימסטר הראשון. זוהי תופעה נדירה יחסית, ששכיחותה עומדת על כחצי אחוז מסך ההריונות.
מהם הגורמים לשליית פתח?
לא ידוע באופן וודאי מהם הגורמים לשליית פתח, אולם באופן כללי הסיבה לכך קשורה לבעייתיות ברחם עצמו, להצטלקות שמופיעה בו בשל טראומה, זיהום או ניתוח. יחד עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון, המעלים את הסיכוי לתופעה זו. כמו: נשים שעברו ניתוח קיסרי או גרידה בעבר חשופות לכך הרבה יותר, נשים שעברו הריונות רבים לאורך השנים כשמרווחי הזמן ביניהם היו קצרים, נשים מעל לגיל 30 ומתחת לגיל 20 חשופות לכך גם כן ונשים שעברו הריון מרובה עוברים עם שליה מוגדלת הן עם סיכוי גבוה לפתח את התופעה.
נשים מעשנות או כאלו שמשתמשות בקוקאין חשופות לכך גם כן ונשים עם צלקת היסטרקטומית בשל ניתוח קיסרי או בעקבות מיומקטומיה (כריתת שרירן) הן עם סיכוי גבוה באופן יחסי לפתח את הסיבוך.
תסמינים לשליית פתח
התסמין הבולט של שליית פתח הוא דימום נרתיקי שמקורו באם ולא בעובר. הדימום עשוי להיות קל, בינוני או כבד ולרוב הוא מלווה גם בכאבים. פעמים רבות הוא מופיע באופן פתאומי, תוך כדי השינה אפילו וללא מאמץ מקדים. הוא יכול להופיע גם לאחר קיום יחסי מין, המהווים טריגר לכך.
בדרך כלל הדימום הנרתיקי מפסיק לבד אך הוא חוזר על עצמו כמה פעמים יחד עם התכווצויות של הרחם. במידה והוא מופיע במחצית השנייה של ההריון, הדבר עשוי לרמוז, ומעבר לשליית פתח, גם על היפרדות שליה או על לידה מוקדמת. מסיבה זו חשוב לפנות אל הרופא המטפל מוקדם ככל שניתן כדי לבחון את העניין.
איך מאבחנים שליית פתח?
האבחון נעשה תוך התייחסות לתסמינים שאותם חווה האישה והוא כולל בדיקת אולטרסאונד כדי לזהות את מיקום השליה. האבחון איננו כולל בדיקה ידנית, שכן בדיקה זו עשויה להגביר את הדמם.
דרכי טיפול
הטיפול המוצע לנשים הסובלות מסיבוך זה תלוי בגיל הריונן. במידה ומדובר בהריון שגילו פחות מ – 30 שבועות, יבוצע מעקב אחר האישה ההריונית ובמידה ולא מזהים מצוקה אצל העובר או אצל האם, אין צורך באשפוז.
במידה ומזהים מצוקה, ייתכן ויומלץ על יילוד מידי או מתן פלסמה ודם. במידה והעובר במצוקה, מיילדים אותו בניתוח קיסרי. במידה ומזהים שליית פתח ומצג ראש, ישנה אפשרות לבצע לידה ווגינלית במקרים מסוימים, אולם יש לקחת בחשבון אפשרות של סיבוכים, כמו היפרדות שליה והסתבכות חבל הטבור.
סיבוכים אפשריים
הסיבוכים האפשריים העשויים להופיע במקרים של שליית פתח הם אנמיה ובמיוחד כשמדובר בדימום החוזר על עצמו. במקרה כזה תאושפז האישה ותטופל בהתאם. במקרים נדירים יותר של שליית פתח, יש לבצע כריתת רחם לאחר לידת התינוק, דבר המוצע במצבים בהם הדימום בלתי מבוקר ולא ניתן לעצור אותו באמצעים כירורגיים או באמצעות תרופות.