בדיקת רנטגן

בדיקת רנטגן, או צילום רנטגן היא אחת הבדיקות הנפוצות, הותיקות והשימושיות ביותר בהן משתמשים רופאים לצורך אבחון מצבים רפואיים שונים. אנחנו שומעים על הבדיקה כל כך הרבה, אבל האם אנחנו באמת יודעים מהי ומה משמעותה?

קצת היסטוריה

כמו כל המצאה טובה, גם קרני הרנטגן התגלו בטעות. הדבר אירע בנובמבר 1895 בשעה שהמדען הגרמני וילהלם רנטגן עשה ניסויים בשפופרת ואקום. צילום הרנטגן המפורסם שהוא ביצע- כף היד של אשתו, הוא צילום מוכר בעולם כולו.

רנטגן עצמו זכה לקבל פרס נובל בפיזיקה בשנת 1901 על תגליתו המדהימה שחוללה שינוי של ממש בעולם המדע והרפואה.

למה משמשת הבדיקה וכיצד היא עובדת?

בדיקת רנטגן היא בדיקת ההדמייה הותיקה ביותר בעולם הרפואה. הבדיקה מאפשרת להתבונן על איברים ורקמות הנמצאים בתוך הגוף עצמו מבלי לבצע שום פעולה פולשנית הפוגעת בשלמות הגוף. הבדיקה נמצאת בשימוש בעיקר בתחומי האורתופדיה ורפואת השיניים אולם גם תחומים אחרים ברפואה מצאו בה לא מעט שימוש.

הבדיקה מתבצעת על ידי שימוש במכשיר רנטגן הפולט קרני X שמורכבות מקרינה אלקטרומגנטית שיכולה לחדור דרך רקמות הגוף שלנו. המכשיר פולט הקרינה נמצא לפני האדם המצולם כאשר מאחורי האזור אותו רוצים לצלם מניחים סרט צילום או לוח מיוחד שאחרי עיבוד תוצג עליו התמונה.

התמונה הנוצרת היא בגוונים של לבן, אפור ושחור, והיא מתבססת על יכולת הבליעה השונה של רקמות הגוף את קרינת הרנטגן: אזור בגוף שבולע את הקרינה בשלמותה לא יעביר קרינה לסרט הצילום ולכן הוא יראה לבן בתמונה (כמו עצמות, שתלים ממתכת או אזורים מסוידים בגוף). אוויר ושומן לא בולעים קרינה בכלל ולכן רקמות המכילות אוויר כמו הריאות או חלל המעי יצבעו בצבעים כהים וכך גם אזורים עם שומן רב. רקמות אחרות יצבעו בגוונים שונים של אפור כתלות ברמת הבליעה שלהן.

שימושי הרנטגן

בשנותיו הראשונות צילום הרנטגן בוצע בעיקר על מנת להדגים מבנים גרמיים בגוף ופתולוגיות שלהן ולכן השימוש בו היה בעיקר לאבחון של שברים בגוף וליקויים שונים של עמוד השדרה, הגולגולת והעצמות.

צילום רנטגן נפוץ נוסף הוא צילום ריאות שמשמש לאבחנה של דלקות ריאה ומחלות ריאה אחרות. עם הזמן התגלה כי ניתן גם לאבחן גידולים בצילום רנטגן.

בדיקת הרנטגן עברה שכלולים עם השנים וכעת, פרט לצילום רנטגן פשוט ניתן לבצע צילום רנטגן לאחר שימוש בחומר ניגוד (בבליעה, בהזרקה או בחוקן) על מנת להדגים את מערכת העיכול ואת כלי הדם השונים. ניתן לבצע גם שיקוף תחת רנטגן בעת צינתור לב או מוח או כלי דם אחרים.

שכלול נוסף ושימושי ביותר של בדיקת הרנטגן הוא בדיקת ה-CT שהיא למעשה שורה של הרבה מאוד צילומי רנטגן שיכולים לתת מבט מדויק יותר על איברים ורקמות מזוויות שונות בכדי לייצר תמונה קרובה מאוד למציאות.

בדיקות רנטגן וצילומי רנטגן משמשים גם לבדיקה של צפיפות עצם – מטרת הבדיקה היא להגיע לאבחנה מוקדמת של אוסטיאופורוזיס (המכונה בשפת העם "בריחת סידן") על מנת לטפל בה מבעוד מועד ולמנוע יצירה של שברים.

צילום הרנטגן משמש גם לצורך ביצוע בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד הלוא היא בדיקת ממוגרפיה. בדיקה זו ידועה במיוחד שכן היא מצילה מאז המצאתה אלפי נשים מידי שנה ממוות על ידי איתור מוקדם של גידולים בשד וכריתה שלהם המביאה להחלמה.

מהם הסיכונים בבדיקת רנטגן?

בעבר היה מקובל לחשוב כי מדובר בבדיקה תמימה ולכן השימוש בה היה עם "אצבע קלה על ההדק", אולם כיום אנו יודעים כי הבדיקה היא לא כל כך תמימה והקרינה בה היא משתמשת היא קרינה מייננת.

קרינה מייננת היא קרינה שיכולה ליצור שינויים בחומר הגנטי של תאי הגוף ועל ידי כך לגרום להיווצרות של מוטציות שיכולות להוביל להתפתחות סרטן לאחר עשרות שנים מרגע ביצוע הבדיקה.

חשוב לזכור שאין זה אומר שכל מי שעבר צילום רנטגן נמצא בסכנה מוגברת לחלות בסרטן. הסיכון לחלות בסרטן כתוצאה מצילום רנטגן אחד או מצילומים אחת למספר שנים הוא כמעט אפסי. הסיכון הולך וגובר ככל שמספר הצילומים עולה והמרווח ביניהם קטן. (לדוגמא בדיקת CT שוות ערך לכאלף צילומי רנטגן שנעשו בבת אחת). יש גם משמעות לרקמה שעוברת צילום ולרגישות שלה לקרינה- המוח רגיש יותר מאשר עצמות ועוברים הם רגישים ביותר ולכן אסור לצלם נשים בהריון.

הרופאים למדו להתייחס לסיכון שבבדיקת רנטגן בכובד ראש ולכן במקרה שרופא החליט לשלוח אתכם לבדיקה הכוללת שימוש בקרינת רנטגן- התועלת עולה על הסיכון וההחלטה נתקבלה בכובד ראש.