בדיקת צוואר הרחם באמצעות בדיקת פאפ או בדיקת וירוס הפפילומה האנושי, חשובה לשמירת בריאות והימנעות מסרטן צוואר הרחם. אם תוצאות בדיקות אלו הן חריגות, יש צורך בבדיקות נוספות על מנת לאשר את התוצאה ולקבוע את חומרת ההפרעה.
קולפוסקופיה, הדמיית צוואר הרחם, היא הבדיקה המומצת בדרך כלל במקרה זה. היא מאפשרת לרופא להתבונן על צוואר הרחם באמצעות הגדלה. ניתן אף לבצע ביופסיה (הסרת רקמה קטנה בעת הבדיקה לשם אבחון במעבדה). לא כל הנשים עם ממצאים חריגים בצוואר הרחם יזדקקו לטיפול. קולפוסקופיה עם או בלי ביופסיה מסייעת לקביעה אם וכאשר קיים צורך בטיפול בממצאים חריגים.
הצורך בבדיקת קולפוסקופיה
בדיקה זו משמשת למעקב בדיקות חריגות של סרטן צוואר הרחם, למשל, בדיקת פאפ, וירוס הפפילומה, או אזורים חריגים שנראים על צוואר הרחם, הנרתיק או הפות. בדיקות פאפ עשויות להיות לא תקינות אם קיים מצב של טרום סרטן או סרטן צוואר הרחם, שנגרם לעיתים קרובות באמצעות זיהום וירוס הפפילומה של צוואר הרחם.
מכשיר קולופוסקופ מעצים את מראה צוואר הרחם, באמצעות חומצה אצטית או חומץ המוחל על צוואר הרחם והנרתיק לשם הכתמת התאים כדי שהרופא יראה טוב יותר את החריגות וגודלן. הגודל, הסוג ומיקום התאים החריגים מסייע לקביעה באיזה אזור או אזורים יתכן שיהיה צורך לבצע ביופסיה.
מידע זה יקבע אף עד כמה חמורות החריגות ואיזה טיפול, אם בכלל, נדרש. ככל שהמטופלת נמצאת במעקב סדיר ומוקדם, אזורים טרום סרטניים בדרך כלל אינם מתפתחים לסרטן צוואר הרחם.
אופן ביצוע הבדיקה
ניתן לבצע בדיקת קולפוסקופיה אצל רופא או עוזר רופא בעל הכשרה מיוחדת. הבדיקה אורכת כחמש עד עשר דקות, ויכולה להתבצע בקליניקת הרופא, כשהיא מלווה בחוסר נוחות מינימאלי.
הבדיקה מתבצעת בדומה לבדיקה גיניקולוגית שגרתית, כאשר האישה שוכבת על שולחן הבדיקה. הרופא משתמש במכשיר הנקרא ספקלום על מנת לפתוח את הנרתיק ולהתבונן על צוואר הרחם. בהמשך הוא מתבונן על צוואר הרחם באמצעות קולוסקופ.
הרופא מחדיר חומצה אצטית לצוואר הרחם, על מנת להדגיש את כל האזורים החריגים, כדי שניתן יהיה לראות אותם בקלות באמצעות הקולוסקופ. בעת החלת החומצה, האישה עשויה לחוש תחושת צריבה קרה או קלה, אך ללא כאב.
במהלך הבדיקה, שמבוצעת בדרך כלל ללא חומר הרדמה, הרופא עשוי להסיר פיסת רקמה קטנה שאינה תקינה לשם ביופסיה מצוואר הרחם או הנרתיק, אך נטילת הדגימה אינה מעידה בהכרח על קיום תאים טרום סרטניים. אי נוחות קלה או התכווצויות מתרחשות בעת נטילת הביופסיה. דגימת הרקמה נשלחת למעבדה ונבדקת באמצעות מיקרוסקופ על ידי פתולוג.
חלק מהנשים זקוקות לביצוע ביופסיית צוואר הרחם הפנימי במהלך קולפוסקופיה. תהליך זה נקרא גרידה אנדוצרוויקאלית (ECC). נשים הרות אינן זקוקות לתהליך זה היות והוא עלול להפריע להריון. הגרידה עלולה לגרום לכאבי ווסת חמורים, אם כי הם נפתרים במהירות בקרב רוב הנשים.
אם הרופא נוטל דגימת ביופסיה, הוא מחיל חומר כימי על האזור על מנת למנוע דימום. ביופסייה של אזורים חריגים היא חלק משמעותי מקולפוסקופיה, היות והטיפול נקבע על פי חומרת החריגות שמתגלות בדגימת הביופסיה.
תופעות לוואי וסיכונים
יש ליצור קשר עם הרופא בעת התרחשות כל אחת מתופעות הלוואי הבאות אחרי בדיקת קולפוסקופיה:
- דימום נרתיקי כבד שנספג בתחבושת מחזור חודשי גדולה מידי שעה או שעתיים.
- דימום נרתיקי במשך למעלה משבוע.
- הפרשות בעלות ריח רע מהנרתיק, אך יש להבדילן מהפרשות חומות-שחורות שהן נורמאליות לימים הראשונים.
- כאבים או התכווצויות אגן שאינם משתפרים עם משככי כאבים כגון איבופרופן או אדוויל.
- חום גבוה מ-38 מעלות.
תוצאות קולפוסקופיה
אם תוצאות הביופסיה מצביעות על מצב טרום סרטני או סרטן, מומלץ להתחיל בטיפול. מצב טרום סרטני עשוי להיות קל, בינוני או חמור. כמעט כל הנשים במצב זה יכולות לקבל את הטיפול בקליניקת הרופא, וניתן לבחור בין שני סוגים כלליים של טיפול.
הטיפול הראשון הוא הרס האזור החריג, והשני הוא הסרה (כריתה). שני סוגי הטיפול מרפאים תשעים אחוזים ממצבי טרום סרטן. כלומר, עשר אחוז מהנשים עלולות לחוות הישנות החריגות לאחר הטיפול. באופן כללי, מבוצע טיפול של הרס האזור במצב של טרום סרטן, והסרה מבוצעת במקרים חמורים או במקרה של סרטן.
הרס האזור החריג מבוצע בלייזר פחמן דו חמצני. הסרה מבוצעת באמצעות סכין קר, אך טיפול זה מבוצע רק במקרים מסוימים, שנבחרים בקפידה, במצב של סרטן צוואר הרחם. רוב מקרי הסרטן ומקרים מזדמנים של טרום סרטן חמור מטופלים באמצעות כריתת רחם.
הטיפולים בדרך כלל אינם מבוצעים במהלך הקולפוסקופיה הראשונית, שכן יש לנתח תחילה את הביופסיות שבוצעו במהלך הבדיקה.