צניחת נרתיק אחורי

צניחת נרתיק אחורי מתרחשת כאשר דפנות הרקמה הסיבית שמפרידה את פי הטבעת מהנרתיק נחלשות, ומאפשרות לקיר הנרתיק לבלוט ולצנוח.

צניחה אחורית נקראת גם רקטוצ'לה (rectocele) כי בדרך כלל, אם כי לא תמיד, זה הקיר הקדמי של פי הטבעת שמתבלט לתוך הנרתיק.

לידה ותהליכים אחרים אשר מפעילים לחץ על הרקמה יכולים להוביל לצניחה אחורית. צניחה מזערית אינה כרוכה בהופעת סימנים או תסמינים. אולם במקרים בהם הצניחה משמעותית,  הדבר עלול ליצור בליטה של רקמה דרך פתח הנרתיק.

הבליטה עשויה לגרום לאי נוחות ולעיתים נדירות בלבד מלווה בכאב. כיום, קיימות מספר שיטות טיפול המורכבות מטיפול עצמי או התערבות כירורגית.

מהם הגורמים?

עמידה זקופה גורמת למשקל המונח על רצפת האגן, ללחוץ על החלקים התחתונים ומובילה לצניחת נרתיק אחורי. גורמים שונים מפעילים לחץ על רצפת האגן ותורמים לצניחת נרתיק. גורמים אלה כוללים: עצירות כרונית או מאמץ בעת פעילות המעיים, שיעול או ברונכיטיס כרוני, הרמה חוזרת ונשית של חפצים כבדי משקל, עודף משקל והשמנת יתר.

הריון ולידה מעלים את הסיכון לצניחה אחורית. וזאת משום שהשרירים והרצועות אשר מחזיקות ותומכות בנרתיק נחלשות במהלך ההריון והלידה. כתוצאה מכך, נשים אשר חוו מספר הריונות נמצאות בסיכון גבוה יותר לצניחת נרתיק אחורי. ניתוח קיסרי לעומת זאת, מקטין את הסיכון לתופעה זו.

תסמינים לצניחת נרתיק אחורי

צניחת נרתיק אחורי זעירה, פעמים רבות עשויה להופיע ללא סימנים. במקרים חמורים יותר, המטופלת יכולה להבחין במספר סימפטומים כמו בבליטה של רקמה רכה בנרתיק;

קושי בעת פעולת מעיים, מצב אשר מצריך מהאישה ללחוץ עם האצבעות על הבליטה בנרתיק כדי לעזור במעבר הצואה החוצה; תחושת לחץ המופעל על פי הטבעת; תחושה שהרקטום לא התרוקן לחלוטין; ופגיעה והמנעות מקיום יחסי מין.

נשים רבות הסובלות מצניחה אחורית של הנרתיק חוות גם צניחה קדמית, הידועה גם בשם צניחת השלפוחית וכן גם צניחה הידועה גם בenterocele, אשר במסגרתה החלק העליון של הנרתיק הוא נדחף כלפי מטה, דבר המוביל למעי לבלוט לתוך הנרתיק ולצניחת רחם.

דרכי אבחון

האבחנה הרפואית ברוב המקרים נעשית במהלך בדיקת גינקולוגית של הנרתיק ופי הטבעת.

הבדיקה העיקרית הינה בדיקה של האגן, אשר במהלכה הרופא מעריך את גודל ומיקום הבליטה. כדי לבחון את כוח שרירי האגן, המטופלת מתבקשת להדק את השרירים בדומה לעצירה וולונטרית של זרימת השתן. בעת הבדיקה, המטופלת מתבקשת למלא שאלון אשר מטרתו לסייע לרופא להעריך עד כמה הבליטה משתרעת לתוך הנרתיק וכמה השינוי משפיע על איכות חייה של המטופלת.

בדיקות הדמיה בדרך כלל אינן נחוצות כדי לאבחן צניחה אחורית. לעיתים נדירות, הרופא עשוי לאתר שינוי בבדיקה גופנית אשר מצריכה הערכה ותמיכה נוספת בממצאים. במקרה כזה, ייתכן שיש צורך בבדיקת הדמיה, כגון הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) או רנטגן, כדי לקבוע את גודל בליטת הרקמות ואת יעילות ההתרוקנות של פי הטבעת.

כיצד מטפלים בצניחת נרתיק אחורי?

גישות הטיפול תלויות בחומרת המצב. אפשרויות הטיפול כוללות:

• המתנה ומעקב – במקרים בהם צניחת נרתיק אחורי אינה גורמת לסימפטומים.
• טיפול עצמי – הכולל ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי האגן, אשר עשויים להקל על המצב.
• התקנת דיאפרגמה – דיאפרגמה הינה טבעת גומי המוחדרת לתוך הנרתיק כדי לתמוך ברקמות הבולטות.
• ניתוח – במקרים בהם צניחת נרתיק אחורי בולטת מחוץ לנרתיק וגורמת לאי נוחות ניתן לעבור ניתוח. בניתוח ניתן להסיר רקמות עודפות לצורך שיפור המבנה האנטומי ומנח הנרתיק. נשים אשר מעונינות להכנס להריון, נדרשות לדחות את מועד הניתוח עד לאחר הלידה. שימוש בדיאפרגמה עשוי  להקל על התסמינים במקרים אלה.