בדיקת ציסטוסקופיה היא בדיקה שמאפשרת לרופא לאבחן פתולוגיות שונות במערכת המין, בשלפוחית השתן ובצינורית השופכה.
כפי שניתן לנחש משמה של הבדיקה, היא כרוכה בהחדרה של ציוד אנדוסקופי למערכת השתן. המכשור באמצעותו מתבצעת הבדיקה נקרא ציסטוסקופ, מעין צינורית גמישה שמאפשרת לסרוק את פני השטח הפנימיים של מערכת השתן.
בקצה הצינורית מותקנת מצלמה זעירה שמאפשרת למבצע הבדיקה לראות את הנעשה בפנים המערכת וכן ניתן להחדיר דרך הציסטוסקופ כלים שונים כמו למשל סכין מנתחים או צנתרים על מנת לקחת דוגמית רקמה לבדיקה מעבדתית או על מנת לבצע פעולות שונות אחרות באזור הנבדק.
מתי מבצעים את הבדיקה?
ההתוויות לביצוע בדיקת ציסטוסקופיה כוללות מקרים בהם קיים חשד לגידול ממאיר בדרכי השתן, מעקב רפואי לאחר מתן טיפול לגידול או לאחר כריתה של כיס השתן ועוד. בין היתר נהוג לבצע את הבדיקה גם במקרים בהם החולה מתלוננת על שתן דמי או על צריבה בעת מתן שתן שמופיעה באופן כרוני או שדרגת העוצמה שלה גבוהה מאוד.
הבדיקה מאפשרת לאבחן מצבים רבים מאוד כמו למשל אבנים בשלפוחית השתן, דלקת חמורה בשופכה, פציעה של השלפוחית, הפרעות אנטומיות במערכת השתן ועוד.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית בלבד. כאשר היא מבוצעת בנשים, לפני החדרת הציסטוסקופ הרופא ימרח חומר מאלחש בפתח הנרתיק שנקרא לידוקאין. במידה והחולה סובלת מחרדה ניתן לבצע בה טשטוש וכן במקרים חריגים ניתן לבצע את הבדיקה תחת הרדמה מלאה.
הנבדקת צריכה לשכב על גבה במהלך הבדיקה בברכיים כפופות וברגליים פשוקות. את המכשיר המיוחד הרופא מחדיר דרך פתח השופכה במעלה דרכי השתן עד לשלפוחית השתן.
במהלך הבדיקה הרופא מחדיר דרך הציסטוסקופ תמיסה סטרילית לשלפוחית השתן במטרה להביא להתרחבות של דפנות השלפוחית. סך הכול הבדיקה קצרה מאוד ונמשכת בין עשר דקות לרבע שעה בלבד.
האם הבדיקה כרוכה בסיכונים?
אמנם בדיקת ציסטוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה מאוד וכמעט שאינה כרוכה בסיבוכים, אך בדומה לכל בדיקה פולשנית, גם בדיקה זו עלולה במקרים חריגים במיוחד לגרום לנזק באזורים הנבדקים.
תופעות הלוואי השכיחות של הבדיקה כוללות אי נוחות או צריבה בזמן הטלת שתן וכן ייתכן שלאחר הבדיקה הנבדקת תרגיש צורך להתרוקן לעתים קרובות ללא קשר למידת המלאות של השלפוחית. בנוסף לכך במקרים מסוימים עלול להופיע שתן דמי לאחר ביצוע הבדיקה שלא הופיע קודם לכן.
תופעות לוואי אלה אינן מסוכנות או חריגות ולרוב חולפות מאליהן גם ללא טיפול תוך עשרים וארבע שעות לכל היותר. במקרים נדירים מאוד הנבדקת עלולה לסבול מהיווצרות של קרישי דם גדולים שיחסמו את דרכי השופכה או מזיהום בדרכי השתן.
האם צריך להתכונן לבדיקה באופן מיוחד?
באופן עקרוני אין צורך להתכונן לבדיקה באופן מיוחד. עם זאת, חשוב לשתף את הרופא שמבצע את הבדיקה בנוגע לסוגיות רפואיות שונות כמו למשל רגישות לחומרי הרדמה מסוימים או בעיות בריאותיות מסוימות מהן סובלת הנבדקת. כמו כן, לרוב יש לבצע בדיקת תרבית שתן על מנת לשלול זיהום לפני הבדיקה. ברוב המקרים הנבדקת תונחה לשתות הרבה נוזלים לפני ביצוע הבדיקה על מנת שניתן יהיה לקחת דוגמית שתן משלפוחית השתן במהלך הבדיקה.
כיצד יש להתנהג לאחר הבדיקה?
ברוב המוחלט של המקרים לאחר הבדיקה ניתן להמשיך בשגרת היומיום. עם זאת, מומלץ להקפיד על שתייה מרובה ועל הימנעות מהתאפקות במתן שתן. בנוסף לכך מומלץ להיות ערים לתסמינים מעוררי חשד כמו למשל חום גבוה, שתן דמי שלא חולף, כאבים חמורים ועוד.