ירידת מי שפיר (לעתים נקרא גם פקיעת מי שפיר) הוא מצב שבו מי השפיר יוצאים דרך הנרתיק הנשי לאחר פקיעת הקרומים של שק השפיר. תהליך זה מתרחש בכעשרה אחוז מההריונות וברוב המקרים בטווח של עד עשרים וארבע שעות מרגע ירידת המים, מגיח התינוק לאוויר העולם במועד המתאים.
עם זאת, בחמישה אחוז מהמקרים התהליך מתרחש בשלב מוקדם מדי כשהעובר עדיין לא בשל מספיק מבחינה פיזיולוגית כדי לעזוב את הרחם ואז נקרא מצב זה ירידת מים מוקדמת או PROM (ראשי התיבות של Premature rupture of membranes).
מה הוא התפקיד של מי השפיר?
מי השפיר הם נוזל שמטרתו להגן על העובר בתוך שק השפיר ברחם. כשבועיים לאחר ההפריה, שק השפיר מתחיל להתמלא בנוזלים. בשלב הראשון הוא מתמלא בעיקר במים, אך כעשרה שבועות מאוחר יותר, הנוזל כבר מכיל חומרים נוספים שמסייעים בהתפתחות של העובר כשבין היתר מדובר על פחמימות, שומנים וחלבונים. המקור של מי השפיר משתנה במהלך ההריון.
במהלך הטרימסטר הראשון המקור המרכזי הוא הדם של האישה ההרה שעובר תהליך סינון, בטרימסטר השני המקור המרכזי למי השפיר הוא נוזל חוץ תאי שמפעפע מעורו של העובר ובמהלך הטרימסטר השלישי המקור העיקרי הוא השתן העוברי, הפרשות מהריאות ונוזל שלייתי.
מעבר לכך שמי השפיר מספקים לעובר הגנה מפני חבלות מכניות, הם מאפשרים לשמור על טמפרטורה קבועה, מכילים גורמי גדילה שונים, מאפשרים את ההתפתחות של השרירים והשלד באמצעות התנועה העוברית ואת התפתחות הריאות, הלב ומערכת העיכול באמצעות הבליעה והנשימה של המים על ידי העובר.
ירידת מי שפיר במהלך ההריון
כל עוד ירידת המים התרחשה בשלב מאוחר של ההריון, הרי שאין בכך כדי לגרום לדאגה. עם זאת, פקיעת מי השפיר יכולה להוות עדות לתהליך זיהומי שיש בו כדי לסכן את העובר. במקרים בהם מי השפיר הם מים מקוניאליים, כשישנו חשד למצוקה עוברית וכשאובחן זיהום של מי השפיר, ישנו צורך לזרז את הלידה בכול מחיר.
עם זאת, במקרים שבהם ירידת מי השפיר התרחשה למשל בין השבוע העשרים וארבעה לשבוע השלושים ושניים ולא קיים חשש לזיהום, מצוקה עוברית או מים מקוניאליים, הרי שניתן להמשיך את ההריון. במקרים האלו המטרה היא לאפשר לעובר להתפתח מספיק עד ללידה. לפיכך, נהוג במצבים אלה לתת תרופות שונות שמטרתן לגרום להבשלה מואצת של מערכת הנשימה של העובר כמו למשל סטרואידים, תרופות שמטרתן לעכב את הלידה כמו למשל אנטיביוטיקה ועוד.
כיצד ניתן לאבחן ירידת מי שפיר?
ההסתמנות הקלינית של ירידת מי השפיר משתנה בהתאם למיקום של פקיעת הקרומים. באופן עקרוני ירידת מי השפיר תורגש כדלף מהנרתיק שעוצמתו יכולה להיות חלשה מאוד ולהרגיש כמו טפטוף או חזקה יחסית. כיום ישנן ערכות מיוחדות שניתן לרכוש בבתי המרחקת, המאפשרות לנשים הרות לאבחן בעצמן האם הרטיבות היא ממקור של מי שפיר או לא.
בבית החולים ניתן לבצע בדיקות מתקדמות יותר לבירור מקור הרטיבות כמו למשל מבחן פרנינג, מבחן ניטריזין, אבחון מי שפיר בצוואר הרחם האחורי ועוד. כמו כן, יש להעריך במהלך הבדיקה את רמת המחיקה והפתיחה של צוואר הרחם, לבחון את רמת הבשלות של ריאות העובר, לשלוח דוגמית ממי השפיר לבדיקה על מנת לשלול זיהום של מי השפיר ועוד.
לפי הממצאים שמתקבלים מהבדיקות השונות ניתן להחליט האם לזרז את הלידה או לא ובמידה ומוחלט להמשיך את ההריון, ניתן על סמך הממצאים להחליט איזה טיפול להעניק אישה ההרה ולעובר.