אנשים רבים סובלים בשלב זה או אחר בחייהם מתפקוד לקוי של רצפת האגן, שהרי מדובר באזור השולט על מספר איברים חשובים ומרכזיים בתחתית חלל הבטן. אולם, נתונים סטטיסטיים מצביעים על מספר רב יותר של נשים הלוקות בתסמינים הקשורים בכך, מאשר גברים.
מכיוון שרוב השרירים ברצפת האגן הנם רצוניים, הרי שטיפול פיזיותרפי יעיל לשיקום ולחיזוק רצפת האגן עשוי להשיב לנו את השליטה על תפקודם ובכך למנוע התדרדרות גורפת של המצב עד כדי נקיטה בהליכים כירורגיים.
הליקויים בתפקוד רצפת האגן
כאשר נוצר ליקוי בתפקודם של שרירי רצפת האגן, הדבר עלול להוביל לפגיעה במספר איברים חשובים בתחתית האגן- שלפוחית השתן, המעיים הרחם והרקטום.
תפקוד לקוי של רצפת האגן מתחלק לשני ליקויים מרכזים, כאשר האחד מתבטא ברפיון השרירים- דבר העלול לגרום לאי שליטה בסוגרים, טחורים ועוד, ואילו השני בא לידי ביטוי בכיווץ יתר של השרירים, מה שעלול להוביל לקשיים רבים בעת התרוקנות או לכאבים חזקים בעת קיום יחסי מין.
בשני המקרים יש לטפל בסימפטומים הספציפיים על מנת למנוע החמרה של המצב, כאשר טיפול פיזיותרפי לשיקום וחיזוק רצפת האגן עשוי לשפר באופן ניכר את אופן תפקודם של שרירי רצפת האגן ובכך למנוע הישנות של התופעה והחמרה של הסימפטומים ההתחלתיים. אולם, במצבים מסויימים כאשר נוצרת צניחה מוחלטת של האיברים אין מנוס אלא לבצע פעולה כירורגית.
היתרונות של פיזיותרפיה לשיקום ולחיזוק רצפת האגן
בדרך כלל, כאשר מופיעים סימפטומים המעידים על תפקוד ליקוי של רצפת האגן, בין אם מדובר בחוסר שליטה על הסוגרים, בכאבים בעת קיום יחסי מין או בכיווץ יתר של האיברים, מומלץ לגשת בתחילה לטיפול פיזיותרפי, שכן לרוב הליך זה עשוי למנוע החרפה של הסימפטומים המדוברים ולשפר באופן ניכר את יכולתו של המטופל לשלוט בשרירים הממוקמים ברצפת האגן. אולם, מכיוון שמדובר באזור אינטימי, נראה כי פעמים רבות המטופל חש בושה לפנות לטיפול, דבר אשר עלול להחמיר את מצבו הגופני, ולפגוע באיכות חייו באופן ניכר.
טיפול פיזיותרפי נכון ומותאם מטפל בבעיות הנובעות מתפקוד לקוי של השרירים ברצפת האגן, כאשר הטיפול עצמו מותאם ספציפית לסוג הליקוי, שכן כל ליקוי מצריך טיפול שונה, זאת כמובן ביחס לנתונים הפיזיולוגיים של כל מטופל ומטופל.
שלבי הטיפול הפיזיותרפי
הטיפול הפיזיותרפי המוצע לצורך שיקום וחיזוק רצפת האגן, שונה מהותית מטיפולים פיזיותרפיים אחרים בשל מיקומו הרגיש של האזור הפגוע, ומכיל כמה טכניקות טיפול שונות בין אם מדובר בשיטות טיפול חיצוניות, ידניות או פנימיות.
אורכו של הטיפול המוצע אינו קבוע ומשתנה ממטופל למטופל, זאת על סמך מורכבות הסימפטומים ושיתוף הפעולה מצד המטופל, שכן במקרים רבים על המטופל לבצע תרגולים שונים בביתו, אלמנט אשר עשוי להשפיע על האפקטיביות של הטיפול הכולל לטווח הרחוק.
שלבי הטיפול המוצעים בדרך כלל:
בדיקה של האזור – בתחילה תיערך בדיקה של האזור הספציפי לצורך אבחון מדוייק של הבעיה, כאשר המטפל מתשאל את המטופל באופן פרטני בנוגע לסימפטומים מהם הוא סובל. שלב זה מאפשר למטופל לדלות כמה שיותר מידע על אופי הבעיה והסכנות הכרוכות בה, על מנת להיארך כראוי להמשך הטיפול.
בחינת הממצאים ובחירת אופן הטיפול – בשלב זה המטפל מציג למטופל את ממצאי האבחון ומציג תכנית טיפול רלוונטית על סמך הממצאים שהתקבלו.
הטיפול המעשי – המטופל לומד לזהות את השרירים השונים ולשלוט בתפעולם ומסגל לעצמו טכניקות התרוקנות מועילות על ידי תרגולים שונים. לעתים, בנוסף לתרגול הפיזי יש להיעזר במכשיר הביופידבק המאפשר למטופל לראות כיצד הוא מפעיל את השרירים המדוברים באמצעות העברת הנתונים למחשב, ובכך לשפר את אופן תפקודם.