סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי ושכיחותו עולה עם הגיל. איתור של גוש בשד הוא חווייה מפחידה ממנה חוששת נשים רבות, אם כי לא כל הגושים הם גידולים סרטניים.
הגידולים מתחלקים לשתי קבוצות: גידול ממאיר או שפיר. פיברואדנומה של השד הוא גידול שפיר ומשמעות הדבר היא שתאי הגידול אינם מתפשטים לאיברים סמוכים ומרוחקים בגוף. גידול מסוג זה בדרך כלל אינו מסכן חיים, אך עדיין מצריך בירור רפואי.
זהו גידול מוצק הצומח באזור מסויים בשד ומתרחש בעיקר בנערות ונשים מתחת לגיל 30. פיברואדנומה בדרך כלל אינו מלווה בכאב, אך יכול לגרום לאי נוחות בעת מגע. הגידול עשוי להשתנות בגודלו ולעיתים אף יתכווץ ללא התערבות רפואית.
הטיפול בפיברואדנומה כולל מעקב רפואי לצורך ניטור וזיהוי של שינויים בגודל או במרקם. דגימת ביופסיה נדרשת כדי לאפיין את הגידול ובאמצעותה ניתן להחליט אם הגידול שפיר או ממאיר. ניתן להסיר את הגידול באמצעות ניתוח.
גורמים לפיברואדנומה של השד
הגורם להופעת הגידול אינו ידוע, אך ההשערה הרווחת היא כי להורמון האסטרוגן עשוייה להיות השפעה על הצמיחה של הגידול. במחקרים שבוצעו בעבר, נמצא קשר בין נשים שנוטלות גלולות למניעת הריון לפני גיל 20 לבין אבחון הגידול בשד. בנוסף לכך, נמצא כי גידולים אלה יכולים להכפיל את צמיחתם במהלך תקופת ההריון. הגוש נוטה להתכווץ בגיל המעבר.
מהם התסמינים לפיברואדנומה של השד?
חלק מגידולי הפיברואדנומה כה קטנים שנשים רבות מתקשות לאתר אותם בעת בדיקה עצמית. אולם בעת איתורם ניתן להרגיש כי הם נבדלים מיתר רקמת השד. גבולות הגידול ברורים, תכונה שמעניקה לגידול את אופיו כגידול שפיר. כמו כן, ניתן לחוש בעת מגע כי הגידול נייד מתחת לעור ומדמה גומי נוקשה. הגידול אינו גורם לכאב. כל התכונות שצוינו לעיל יכולות לעזור בהבחנה בין גידול שפיר לממאיר.
פיברואדנומה של השד מורכב מרקמת שד ורקמת חיבור הידועה בשם סטרומה. בזמן שאצל רוב הנשים יאובחן גידול בודד, אצל 10 עד 15 אחוזים מהנשים צפויים להמצא גושים רבים. הגידולים יכולים להמצא בשד אחד או בשניהם.
דרכי אבחון
אפשר לאתר את הגידול באמצעות מישוש. בדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה משמשות לאבחון גושים. פיברואדנומה יאובחן בממוגרפיה כגידול שגבולותיו ברורים וחלקים והוא נבדל מרקמת השד סביבו.
ביופסיית מחט השד היא שיטה אבחנתית המסייעת לרופא לאבחן את הגידול. במהלכה מוחדרת מחט לתוך רקמת השד כדי לקחת דגימה של הרקמה. ההליך נעשה תחת הרדמה מקומית. שיטה זו היא מכאיבה פחות משיטות אחרות ולכן מומלצת יותר. דגימת הרקמה נשלחת למעבדה מיוחדת לצורך בדיקה מיקרוסקופית כדי לאפיין את הגידול ותכונותיו.
טיפול בפיברואדנומה של השד
לאחר אבחון הגידול יוחלט אם לנתח את הגידול או להמשיך במעקב בלבד. בהתבסס על הממצאים של בדיקת השד הקלינית, בדיקת ההדמיה והביופסיה, ייתכן שלא ידרש ניתוח.
חלק מהנשים בוחרות להסיר את הגידול עבור השקט הנפשי שלהן ואחרות בוחרות להמנע מכך מטעמים אסטתיים ומהחשש כי הניתוח יפגע במנח השד ובצורתו. הסיבה הנוספת שבגינה לא ידרש ניתוח היא שהגידול בשד נוטה לעיתים להתכווץ בכוחות עצמו. כמו כן, במקרים בהם לא חל שינוי בבדיקת אולטרסאונד, לא יומלץ למהר לשולחן הניתוחים.
במקרים בהם יומלץ על ניתוח יוסר הגידול באמצעות הליך כירורגי במספר שיטות שונות. וריאציה מסוכנת יותר של הפיברואדנומה היא כאשר קיים סיכון להתפתחות של גידול ממאיר (פילואידס). במקרה כזה ובמקרים נוספים יומלץ לכרות את הגידול או להסירו בשיטת הקור הקיצוני Cryoablation.