אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בענף ההולך ומשגשג של ניתוחים פלסטיים הוא ניתוח אף. הניתוח פופולרי בכל הגילים, אך נדמה כי יותר וביותר בני נוער בוחרים בו כדי לשפר את מראם כבר בגיל צעיר.
עונת ניתוחי האף בארץ היא חופשת פסח, שמצד אחד מאפשרת החלמה בזכות החופש הארוך יחסית ומצד שני מתקיימת בתקופה שעדיין לא חמה מספיק, ובכך פוחת הסיכוי לבצקות לאחר הניתוח.
ניתוחי אף מתבצעים הן במקרה של בעיה רפואית (למשל עיוות במחיצת האף הגורמת לקשיים בנשימה) הן באי שביעות רצון של המנותח ממראה האף. דווקא במקרה האחרון, הנפוץ יותר, יש חשיבות עצומה ליכולתו של הרופא לתאם ציפיות עם המטופל בשיחה המקדימה לניתוח.
במיוחד במקרים של בני נוער, שעבורם הקשר בין דימוי עצמי למראה הוא חזק ביותר, יש חשיבות לכך שהרופא ישוחח לעומק עם המטופל על הסיבות לניתוח ויבחן את בגרותו הנפשית. על המטופל מצידו לעשות סקר שוק מקיף, שלא יתמקד ב"דיל" הזול ביותר אלא במומחיות ובניסיון של המנתח המיועד. במהלך הבדיקה המקדימה הרופא יסביר למטופל על מהלך הניתוח, על הסיכונים הטמונים בו (נפיחויות, דימום או זיהום) ועל תהליך ההחלמה.
איך מתבצע ניתוח אף?
ממידע שנמסר מהמרכז לניתוחי אף, עולה כי בשיטה הרווחת, הנקראת "ניתוח אף סגור", יוצר המנתח רווח זעיר בין עור האף לעצם ולסחוס, ובעזרת מכשירים זעירים "מפסל" את האף לצורה הרצויה.
לאחר מכן מקובע האף בסד העשוי גבס ולאחר כמה שעות התאוששות המטופל נשלח להחלמה בביתו. במקרים שבהם יש צורך בניתוח מורכב משתמשים בשיטת "ניתוח אף פתוח", שבה המנתח מרים את העור מעל האף ומפסלו, ולאחר מכן מחזיר את העור ותופר אותו בתפרים מסיסים.
הקושי העיקרי שיחווה המנותח הוא ב-24 השעות הראשונות שלאחר הניתוח, שבהן יש נפיחות, כאבים, שטפי דם סביב העיניים, דימום ואף קשיים בנשימה דרך האף. לאחר מכן מתחילה הנפיחות לרדת, שטפי הדם נרפאים ואיתם כל שאר תופעות הלוואי של הניתוח, וכבר לאחר כמה שבועות אפשר לחזור לשגרת החיים הרגילה.
האף מגיע לצורתו בסופית רק כמה חודשים לאחר הניתוח. כמו בכל ניתוח, גם ניתוח אף טומן בחובו סיכונים, כמו דימומים, בצקות, זיהומים או פגיעה במחיצות האף שמקשה על הנשימה. לכן חשוב לבחור במנתח הטוב ביותר, לדבר עמו על הסיכונים בשיחה המקדימה ולהישמע להוראותיו בנוגע לתהליך ההחלמה.
מי מתאים לניתוח אף?
הניתוח מתבצע כאשר עצמות הפנים סיימו את תהליך הגדילה והתקבעו. לכן הניתוח לא מתאים לקטינים בגילי העשרה המקודמים, משום שיש סיכוי שהפרופורציות של האף ושל הפנים בכלל עוד ישתנו.
בגיל 16-17 עצמות הפנים כבר מתקבעות לרוב ולכן בגיל זה יוכלו מרוב המטופלים (לאחר אישור הרופא כמובן) לבצע את הניתוח. רצוי לבצע את הניתוח כאשר עור הפנים עדיין צעיר ואלסטי, ולכן לא כדאי לדחותו לגיל מבוגר.
כמו כן, התאמתו של המנותח הפוטנציאלי נבדקת ביחס למצבו הרפואי הכללי. מעבר לבדיקות הרפואיות, חשובה התאמתו של המטופל מבחינה נפשית. פעמים רבות מגיעים לשיחה המקדימה עם המנתח מטופלים בעלי ציפיות לא מציאותיות מהניתוח. הם משליכים את כל הקשיים הנפשיים שהם חווים על הפגם האסתטי ומצפים כי במטה קסם חייהם ישתפרו לטובה בזכות האף החדש.
אין ספק כי שיפור אסתטי מביא לשיפור, לעתים דרמטי, בביטחון ובדימוי העצמי אך מנתח טוב יידע גם לדחות מטופל המראה גישה בעייתית לנושא או להמליץ לו להמתין מעט. ככל שהמטופל יבוא עם ציפיות ריאליסטיות בנוגע להשלכות הניתוח עולה הסיכוי לכך שירגיש שביעות רצון מתוצאותיו.