מנורגיה (יתר וסת) הוא מחזור חודשי המאופיין בדימום הנמשך יותר זמן מהרגיל או בדימום מוגבר בצורה חריגה. כמו כן, מנורגיה הוא מחזור סדיר, כשהדימום הוא לאו דווקא תוצאה של בעיה רפואית נקודתית. למעשה, במקרים רבים למעט הדימום המוגבר לא ניתן לאבחן כל בעיה נוספת או תסמינים נוספים.
במצב תקין המחזור החודשי נמשך בין עשרים וחמישה לשלושים וחמישה ימים, כאשר הדימום עצמו נמשך חמישה ימים בממוצע. כמות הדם האובדת במהלך הדימום החודשי נעה במצב תקין בין 25-80 מיליליטר ולכן אם הדימום נמשך יותר משבעה ימים או אם כמות הדם גדולה משמונים מיליליטר, ניתן לומר שמדובר במנורגיה.
מה הם הגורמים למנורגיה?
- בקרב חלק מהנשים הדימום החודשי מעט לפני גיל המעבר ולאחר הופעת המחזור לראשונה יכול להיות עוצמתי יחסית. הפרעות אנדוקריניות שונות יכולות להסביר תופעה זו ובמקרים רבים ניתן לשלוט בבעיה על ידי טיפולים המבוססים על הורמונים.
- כמו כן, ככל שהאישה מתקרבת לגיל המעבר, הביוץ מתאחר והולך ומתפתחת עמידות להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) בזקיקים שנותרו בשחלות. במקרים מסוימים, הביצית כלל לא בוקעת מהזקיק וכתוצאה מכך לא מופרש מספיק פרוגסטרון. ללא פרוגסטרון לא מתקיימת פעילות הנוגדת את האסטרוגן ובעקבות זאת הרירית של הרחם מתעבה מעבר לנחוץ. העיבוי המוגבר של הרירית שאינו פרופורציונאלי לצורכי הגוף גורם לדימום כבד ומסיבי במיוחד.
- גירוי של רירית הרחם יכול גם כן לגרום לזרימה מוגברת של דם ומחלה דלקתית כרונית או חריפה של האגן או התקן תוך רחמי יכולים להיות הגורם לגירוי המוגבר של הרירית.
- דימום מוגבר יכול להיות תוצאה של חדירת שרירנים מדופן הרחם לחלל המרכזי, הגורמים להגדלה של שטח פני הרחם.
- גורמי הסיכון למנורגיה כוללים היעדר ביוץ, טיפול המבוסס על אסטרוגן ללא פרוגסטוגנים, השמנת יתר ועוד.
כיצד מאבחנים מנורגיה?
האבחון כולל בדיקה פיזית של פי הטבעת והאגן, בדיקת משטח צוואר הרחם, היסטרוסקופיה, ביופסיה של רירית הרחם המבוצעת על מנת לשלול היפרפלזיה לא טיפוסית או גידול סרטני ובדיקת אולטרסאונד של האגן המשמשת ככלי אבחון ראשוני לאבחון של שינויים מבניים.
חשוב מאוד לבצע אבחנה מבדלת בין מגוון רחב של מצבים שיכולים לבוא לידי ביטוי בדימום מוגבר או ממושך, כשבין היתר מדובר במחלות דלקתיות של האגן, תת פעילות של בלוטת התריס, הפלה בלתי שלמה, הריון מחוץ לרחם, טראומה נרתיקית או טראומה בצוואר הרחם ועוד.
עוד לפני ביצוע הבדיקות חשוב ביותר לקבל פירוט בנוגע לתסמינים השונים, שיכולים לסייע בקביעת האבחנה. חשוב לבדוק האם הדימום מלווה בכאבים, האם הדימום סדיר או לא, מהו משך המחזור, אילו שינויים התרחשו לאחרונה במשך המחזור או במשך ועוצמת הדימום, האם ישנם גורמי סיכון מסוימים המהווים את מנת חלקה של המטופלת ועוד.
כיצד מטפלים במנורגיה?
אם במסגרת תהליך האבחון נמצא הגורם למנורגיה, הרי שהטיפול יתמקד בגורם לבעיה. כך לדוגמה שרירנים ברחם מגיבים לרוב בצורה טובה לטיפול הורמונלי, אך במידת הצורך ניתן יהיה להסיר אותם בניתוח.
כמו כן, אם הבעיה הופיעה על רקע הורמונלי, במקרים הקלים לרוב היא תטופל באמצעות גלולות נגד הריון או באמצעות כדורי פרוגסטרון למשך מספר חודשים ואם מדובר בטיפול ארוך טווח, לרוב ייעשה שימוש במערכת לשחרור פרוגסטרון המותקנת ברחם.
עם זאת, במקרים רבים מאוד הטיפול לא יתמקד בגורם לדימום הלא תקין, אלא בתסמינים שלו ובסיבוכים שלו. כך לדוגמה אם המטופלת סובלת בעקבות הדימום המוגבר מאנמיה, לרוב היא תונחה לקחת תוספי ברזל. ישנן תרופות רבות שייתכן שייעשה בהן שימוש כמו לדוגמה פרוגסטרון בהזרקה, מירנה, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים או קלייר, הגלולה היחידה למניעת היריון שהינה בעלת התוויה לטיפול במקרים של דימום ממושך וכבד שלא נגרם על רקע פתולוגיה אורגנית.
הטיפול היעיל ביותר לעצירת הדימום המוגבר הוא ניתוח להסרת הרחם, הנקרא ניתוח כריתת רחם או היסטרקטומיה.