אסטרוגן הוא שם כולל לקבוצה של הורמוני מין נקביים המופרשים בראש ובראשונה מהשחלות. לאסטרוגנים ישנו תפקיד מכריע בהתבגרות המינית של נשים, שכן ההפרשה של האסטרוגנים מובילה בגיל ההתבגרות להופעת סימני המין המשניים כמו לדוגמה צמיחת השדיים.
בימים העשירי עד העשרים ושמונה למחזור החודשי כמות האסטרוגן המופרשת עולה ומגיעה לכדי חמישים עד מאה וחמישים פיקוגרם למיליליטר בדם. אלו הימים בהם האסטרוגן תורם להכנת הגוף הנשי לקליטה של העובר על ידי התפתחות צינורות החלב בשדיים ועיבוי של רירית הרחם.
עם קבלת הדימום, כשרירית הרחם נהרסת ונפלטת, כמות האסטרוגן בדם יורדת ל- 26-64 פיקוגרם למיליליטר. כמויות נמוכות של אסטרוגן מופרשות בזמן ההריון וההנקה (15-40 פיקוגרם למיליליטר) ובגיל האל-וסת. נשים המייצרות מעט מדי אסטרוגן, עלולות לסבול מתופעות שונות ומגוונות כמו לדוגמה יובש בנרתיק. סך הכול ישנם עשרים וחמישה סוגים שונים של אסטרוגן אשר העיקריים שבהם נקראים אסטרון, אסטרדיול ואסטריול.
מה הם הגורמים למחסור באסטרוגן?
ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל למחסור באסטרוגן. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- לחץ נפשי קיצוני, המוביל לשיבוש המאזן ההורמונלי התקין.
- אנורקסיה נרבוזה ובאופן כללי תת תזונה ותת משקל חמור.
- תסמונת השחלה הפוליציסטית.
- תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
- תסמונת טרנר – הפרעה בתפקוד השחלות.
- בגיל המעבר באופן טבעי מופרש פחות אסטרוגן.
- רמות נמוכות מדי של אסטרוגן במהלך המחזור החודשי עשויות לגרום לבעיות פוריות על רקע הפרעה בהפרשת ריר צוואר הרחם.
- מעבר לכל הגורמים שהוזכרו לעיל, יש לציין כי ישנן תרופות מסוימות שעשויות לגרום לרמות נמוכות של אסטרוגן בדם כמו לדוגמה פנותיאזינים וקורטיקוסטרואידים מסוימים, בדגש על קלומיפן ודקסאמתאזון.
מה הם התסמינים של מחסור באסטרוגן?
מחסור באסטרוגן עשוי לגרום לתסמינים הבאים: כאבי גב, כאבי מפרקים, יובש נרתיקי, דפיקות לב חזקות, דיכאון, בעיות זיכרון, גלי חום, שינה בלתי רציפה, יובש בעור, יובש בעיניים, כאבי ראש, מיגרנות, הערכה עצמית לקויה, נטייה לבכי, ערפול מנטאלי, הזעה לילית, שדיים נפולים ועוד. מחסור באסטרוגן במהלך ההריון עלול להעמיד את ההריון בסיכון.
כיצד מאבחנים מחסור באסטרוגן?
מאחר ומדובר ברמות נמוכות של אסטרוגן בדם, הרי שעל מנת לאבחן את הבעיה, יש לבצע בדיקת דם פשוטה ולבחון את רמת ההורמון בנסיוב. ערכים תקינים בגברים יימצאו בטווח הנע בין 12-34 פיקוגרם למיליליטר ובילדים התוצאה התקינה נעה בין אפס לאחד פיקוגרם למיליליטר.
לעומת זאת, תוצאות תקינות עבור נשים משתנות בהתאם לימי המחזור להלן:
- יום ראשון עד עשירי למחזור – 24-68 פיקוגרם למיליליטר.
- יום אחד עשר עד עשרים למחזור – 50-186 פיקוגרם למיליליטר.
- יום עשרים ואחד עד שלושים למחזור – 73-149 פיקוגרם למיליליטר.
- נשים לאחר גיל המעבר – עד שלושה פיקוגרם למיליליטר.
לאחר שמאבחנים כי אכן ישנו מחסור באסטרוגן, יש לבצע בדיקות שמטרתן לאבחן את הגורם לחסר. בין היתר יש לבדוק האם ניטלות תרופות מסוימות שעשויות לפגוע ברמות האסטרוגן, האם הנבדקת נמצאת במשקל תקין, האם היא סובלת מבעיה מוכרת בשחלות ועוד.
כיצד מטפלים במחסור באסטרוגן?
הטיפול במחסור באסטרוגן משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה. כך לדוגמה אם הנבדקת נמצאת בתת משקל, ברוב המוחלט של המקרים הגעה לסטטוס תזונתי תקין ומשקל תקין, תוביל להפרשה נורמלית של אסטרוגן.
במקרים רבים ניתן פשוט לפצות על המחסור על ידי מתן טיפול הורמונלי חלופי. פתרון זה נמצא בשימוש נרחב בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר הסובלות מתסמינים הקשורים לרמות הנמוכות של האסטרוגן כמו לדוגמה גלי חום או הזעות ליליות.