כוויות

כוויה היא פגיעה בעור והרס הרקמות אשר יכולה להיגרם ממקור חם, כמו אש או נוזלים חמים או לחילופין ממקור קרינתי כמו כוויות שמש.

כוויות מתחלקות על פי דרגת חומרתן, כאשר בדרגה החמורה הכוויה מתפשטת על פני שטח עור גדול, היא מסכנת חיים ויכולה לגרום לנזק משני כמו חנק או שאיפת חומרים מזיקים, איבוד נוזלים דרך העור וקשיי נשימה, ואף למוות.

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, והוא מהווה את המחיצה הראשונית בין האדם לסביבה החיצונית. פגיעה במעטפת העור, חושפת את האדם למגוון זיהומים, חוסר יכולת לווסת את מאזן הנוזלים והטמפרטורה בגוף. חומרת הכוויה תיקבע על פי רקמות העור אשר נשארו בריאות ומסוגלות להשתקם. מהירות ההחלמה מהכוויה והתחדשות העור, תלויה בעומק הרקמות אשר חוו את הכוויה.

כוויות – סכנות ודרגות חומרה

כוויות יכולות להיות מסוכנות, אף מסכנות חיים. חלק מהסכנות יכללו איבוד נוזלים, זיהום, חסם עורקים ופגיעה באיברים פנימיים. הכוויות מתחלקות על פי דרגת חומרתם וגודל שטח הפנים אשר הן מכסות.

בדרגה הקלה נראה שטח אדום, בדרגה הבינונית נראה כבר שלפוחיות קטנות על פני העור ובדרגה החמורה ביותר, העור יהיה שחור וחרוך. ככל ששטח הכוויה יהיה גדול יותר, כך הכוויה תיחשב לחמורה יותר. גורמים נוספים אשר יילקחו בחשבון יהיו גיל הנפגע ואזור הכוויה.

ילדים וקשישים יהיו בקבוצת סיכון גבוהה יותר, זאת עקב נטייתם לאבד נוזלים באופן מהיר יותר כתוצאה ממבנה גופם הייחודי. כמו כן, כאשר הכוויה מתמקדת באזורים כמו קנה נשימה או בית חזה, היא עלולה לסכן את האדם בצורה חמורה יותר ולגרום לנזקים עקיפים אך משמעותיים.

כוויות – גורמים

לרוב, הכוויות השכיחות ביותר הן הקלות, הנגרמות לרוב בשל מקור חום כלשהו: כוויות ממגהץ חם או נוזלים חמים מקומקום, אשר יכולים לגרום לכאבים רבים אם כי לכוויות מדרגת חומרה קלה. כוויות מאור השמש או קרינה נחשבות אף הן לשכיחות ביותר. כוויות אלו מסוכנות מאד הן בגלל סכנת איבוד הנוזלים המידית והן בשל השלכתן לטווח הארוך והתפתחות מחלות סרטן שונות.

כוויות יכולות להיגרם גם מבליעת חומרי ניקוי או חומרים מסוכנים אחרים. כוויות אלו הן קשות ביותר ומצריכות טיפול רפואי ארוך, ממושך וכואב מאד. סוג כוויה זה יש למנוע מבעוד מועד ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים.

הרחבה בנושא טיפול בכוויות ניתן למצוא באתר burn.org.il

טיפול ראשוני לאחר כוויה

• הטיפול הראשוני והחשוב ביותר הוא להרחיק את האדם ממקור הסכנה. יש להציל את האדם, תוך שמירה על ביטחון וחיי המציל.
• לאחר מכן, אפשר לנסות להוריד את הבגדים בעדינות מאזורי הכוויה. במקרה בו נתקלים בבעיה, חשוב להשתמש במספריים על מנת לא למשוך את העור ולגרום לנזק נוסף.
• כמו כן, חשוב להוריד כל פריט שיכול להפריע לזרימת דם תקינה כמו למשל שעון, צמיד או טבעת לוחצת.
• את איזור הכוויה אפשר לקרר על ידי קוביות קרח או מים קרים. אולם חשוב לא למרוח על הכוויה משחות שונות או לנסות לנקות בצמר גפן. חומרים אלה עלולים להידבק לכוויה וליצור נזק נוסף. על מנת לנסות להוריד סכנות זיהומים, אפשר לחבוש את המקום בצורה רופפת, בתחבושת או סדין נקי.
• לאחר הטיפול הראשוני במקום הכוויה, כדאי להרגיע את האדם מבחינה נפשית או תרופתית באמצעות משכך כאבים, ולתת לו לשתות מים על מנת למנוע מצב של התייבשות.

את המשך הטיפול בכוויה, כדאי לבצע בפנייה למרכז רפואי. לפעמים הכוויה מפושטת מאד, גם אם היא לא נראית כך, והאדם יזדקק לטיפול עמוק וכללי יותר מהצוות הרפואי. כאשר הכוויה גדולה משטח של חמישה סנטימטר או כאשר היא מערבת את הצוואר או הפנים, הנפגע חייב להגיע לבית החולים הקרוב במהירות האפשרית.