פעילות יתר של בלוטת התריס

פעילות יתר של בלוטת התריס

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פעילות יתר של בלוטת התריס

פעילות יתר של בלוטת התריסבלוטת התריס שנקראת גם בלוטת המגן היא בלוטה אנדוקרינית (בלוטה מפרישת הורמונים) שממוקמת בצוואר, מתחת לגרוגרת משני הצדדים של קנה הנשימה.

היא אחראית על הפרשתם של שני הורמונים שנקראים תריודוטירונין ותירוקסין שתפקידם לווסת את קצב חילוף החומרים בגוף.

בנוסף לכך, היא אחראית על הפרשת הורמון שנקרא קלציטונין שמשחק תפקיד מרכזי במשק הסידן בגוף. הבלוטה ממלאת מספר תפקידים חשובים ביותר בגופנו ולפיכך הן פעילות יתר של הבלוטה והן תת פעילות של הבלוטה עלולים להוביל למגוון רחב של תסמינים.

במאמר זה נתמקד במצבים בהם הפעולה פועלת ביתר. מצב זה נקרא פעילות יתר של בלוטת התריס.

מה הם הגורמים לפעילות יתר של בלוטת התריס?

פעילות יתר של בלוטת התריס מתרחשת בשכיחות של שני אחוז בנשים, פי ארבעה יותר מאשר בגברים. ישנם גורמים רבים ביותר שיכולים להביא לכך שהבלוטה שבאדם הבריא פועלת בקצב קבוע תתחיל לפעול בקצב מוגבר ולייצר כמות עודפת של הורמונים.

להלן חלק מהגורמים האפשריים:

  • מחלת גרייבס – מחלת חיסון עצמי שבה תאי הדם הלבנים של הגוף תוקפים את הרצפטורים להורמון שמגרה את הבלוטה ליצירת ההורמונים. כתוצאה מכך היא מפרישה כמות עודפת של הורמונים ללא פרופורציה לצורכי הגוף.
  • זיהום נגיפי – לא אחת המקור לייצור המוגבר הוא זיהום נגיפי שהצליח לחדור לבלוטה ולהפעיל בה את מנגנוני הייצור ביתר.
  • לידה – חמש אחוז מהנשים סובלות מפעילות יתר של הבלוטה לאחר הלידה. ברוב המוחלט של המקרים הבלוטה חוזרת לתפקוד תקין מספר שבועות לאחר הלידה גם ללא טיפול.
  • גורמים נוספים – במקרים מסוימים הבלוטה יכולה להתחיל לעבוד באופן מוגבר בפתאומיות ובחדות כתוצאה מתסחיף של קריש דם, לאחר ניתוח או כתוצאה מסוכרת לא מאוזנת.

מה הם התסמינים של פעילות יתר של בלוטת התריס?

התסמינים של פעילות היתר יכולים לבוא לידי ביטוי במגוון צורות, החל מתסמינים קלים בלבד ועד לתסמינים מסכני חיים של ממש. בין היתר מדובר על התסמינים הבאים:

  • שלשולים.
  • הזעה מוגברת.
  • עייפות.
  • נטייה לרגזנות ועצבנות.
  • הפרעות במחזור החודשי.
  • תאבון בריא שמופיע במקביל לירידה לא רצונית במשקל.
  • הגדלה של הבלוטה שבאה לידי ביטוי בהופעת זפק.
  • קושי לעלות במדרגות וחולשת שרירים כללית.
  • ראייה כפולה או כאבי עיניים.
  • קצב לב מהיר ודפיקות לב חזקות.

כיצד מאבחנים פעילות יתר של בלוטת התריס?

האבחון של פעילות יתר של בלוטת התריס פשוט מאוד, שכן הוא מתבסס על בדיקת דם בלבד. במקרים שבהם הבלוטה פועלת באופן מוגבר ניתן יהיה לראות רמות גבוהות של ההורמונים שהיא אחראית לייצר ולהפריש ורמות נמוכות של הורמון שנקרא TSH שתפקידו לגרות את הבלוטה להפריש את ההורמונים תירוקסין ותריודוטירונין.

כיצד מטפלים בפעילות יתר של בלוטת התריס?

באופן עקרוני כל עוד החולה לא סובלת מתסמינים כלשהם הרי שאין צורך לטפל בפעילות היתר של בלוטת התריס אם כי ישנו צורך להמשיך ולעקוב אחרי מצבה. עם זאת, במידה והיא סובלת מתסמינים שונים בהחלט ישנו צורך להגיש לה טיפול שמתבסס ברובו על שימוש בתרופות שונות שמטרתן להפחית את קצב ייצור ההורמונים השונים בבלוטה.

חלק מהתרופות נוגדות את הפעולה של הבלוטה כמו למשל מתימזול או פרופיל-תיואורציל, חלקן מיועדות להביא להקלה במידת החומרה של התסמינים כמו למשל חוסמי תעלות סידן או חוסמי בטא ובמקרים מסוימים ניתן לעשות שימוש ביוד רדיואקטיבי.

במקרים חריגים במיוחד ניתן לטפל בפעילות היתר על ידי כריתה חלקית של הבלוטה שמביאה להישארות רקמה קטנה יחסית שמפרישה הורמונים, אך באופן פרופורציונאלי.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

בריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים

הפורטל המוביל לבריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים. פורטל המקום שבו תקבלי את כל המידע והעדכונים העכשווים בנושאי: נשים, תזונה, אסתטיקה, גיל ההתבגרות, גיל המעבר,גיל הזהב, רפואה ועוד מגוון רחב של נושאים.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן