טריכומונס היא מחלה הנגרמת באמצעות טפיל. זיהום זה מועבר בדרך כלל בעת קיום יחסי מין עם אדם נגוע. זהו מצב הניתן לריפוי, אך רוב האנשים אינם מבינים כי הם נגועים, ולכן אינם מקבלים את הטיפול המתאים.
גם ללא תסמינים גלויים, אדם עלול להפיץ את הזיהום. מחלה זו מועברת באמצעות מגע בין הפין והנרתיק, או באמצעות מגע בין נרתיק ונרתיק. הטפיל בדרך כלל אינו מדביק את הפה או פי הטבעת.
מהם תסמיני טריכומונס?
רוב האנשים, אך לא כולם, הסובלים ממחלה זו אינם חווים תסמינים כלשהם, אך לעיתים הם עשויים לכלול:
- גירוד בפין
- צריבה לאחר מתן שתן או שפיכה
- כאבים בפין
- גירוד או אדמומיות בנרתיק
- חוסר נוחות במתן שתן אצל נשים
- הפרשות מהנרתיק מלוות בריח שאינו נעים.
התסמינים מופיעים בדרך כלל כחמישה ימים עד חודש לאחר ההידבקות. יחד עם זאת, הם עלולים להתפתח בכל עת. לעיתים התסמינים מופיעים באופן שאינו סדיר.
אבחון טריכומונס
האבחון קל יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
אבחון לנשים
הזיהום ניתן לאבחון באמצעות בדיקת אגן הירכיים, ואיתור כתמים אדומים על קיר הנרתיק או צוואר הרחם. גם ספוגית עשויה לשמש לאיסוף דגימת נוזלי הנרתיק, ובדיקה באמצעות מיקרוסקופ על מנת לאתר את הטפיל.
אבחון לגברים
קשה מאוד לאבחן את המחלה אצל גברים, לכן הם מגיעים לבדיקה רק לאחר שבן או בת הזוג שלהם אובחנו עם הזיהום. כאשר גברים חווים גרוד או צריבה מתמשכים בעת השפיכה, וטיפולים אחרים למחלות מין כבר אינם מועילים, הם עשויים להיות מאובחנים במחלה זו.
כיצד ניתן לטפל במחלה?
ניתן לצרוך תרופות מרשם הניתנות כגלולות לבליעה על מנת להיפטר מהזיהום. אין לשתות אלכוהול בזמן נטילת התרופות, או כשלושה ימים לאחר מכן, על מנת להימנע מבחילות והקאות.
יש להימנע אף מקיום יחסי מין בעת הטיפול, שכן הוא אינו מגן מפני זיהומים עתידיים, וניתן להידבק שוב. לכן חשוב ששני השותפים למין יקבלו את הטיפול לפני חידוש יחסי המין.
הפחתת הסיכון – קונדומים עשויים לטקס מפחיתים את סיכון התפשטות הזיהום. יחד עם זאת, הם אינם חסינים בפני תקלות, והטפיל עדיין עשוי להיות מועבר. חשוב לשתף את בן הזוג ליחסי המין אודות ההיסטוריה המינית ולהיבדק טרם תחילת מערכת יחסים מינית.
סיבוכים לטווח הארוך
אישה בהריון הסובלת מטריכומונס, עלולה לחוות לידה בטרם עת. תינוקות שנולדו לנשים נגועות נוטים להיות במשקל לידה נמוך. הטיפול הרפואי במהלך ההיריון הוא בטוח, והרופא יענה על כל השאלות של האישה ויפיג את חששותיה.
ללא טיפול, עלולים להיגרם סיבוכים ברקמת צוואר הרחם, אשר יופיעו בבדיקת פאפ. אם הרופא מוצא תאים חריגים, האישה תקבל את הטיפול המתאים ולאחר מכן תשובה לבדיקה חוזרת.