בחודש דצמבר בשנת 2014, אושפזה בבית החולים לילדים בשיבא תינוקת בת חודש וחצי במצב קשה. התינוקת הגיעה לבית החולים כשהיא נמצאת בהכרה מעורפלת ונערכה לה בדיקת CT מוח באופן בהול. ממצאי הבדיקה העידו על דימום מוחי חמור וכאשר ערכו למטופלת בדיקות דם לבירור תפקודי הקרישה, נמצא כי היא סובלת ממחסור חמור בוויטמין K.
בשלב הזה נערך בירור מול הורי התינוקת והתברר כי אלו האחרונים סירבו לתת לבתם מיד לאחר הלידה ויטמין K, למרות מדובר בנוהל שגרתי כבר עשרות שנים בבתי החולים בישראל, כמו ברוב מדינות העולם. רבים לא יודעים זאת, אבל תינוק שלא קיבל ויטמין K מיד עם צאתו לאוויר העולם, נמצא בסיכון גבוה פי קרוב למאה לדימום מוחי יחסית לתינוק שקיבל את הוויטמין סמוך ללידה.
כיצד משפיע ויטמין K על תפקודי הקרישה?
כבר משמו של הוויטמין, ניתן ללמוד על התפקיד החשוב שלו במנגנוני הקרישה של הדם, שכן האות K היא האות הראשונה במילה Koagulation, שמשמעותה קרישת דם בשפה הגרמנית. הוויטמין התגלה לקראת סוף שנות העשרים של המאה הקודמת על ידי חוקר דני בשם הנריק דם, שערך מחקרים בתרנגולות שצרכו תפריט דל שומן. בשלב מסוים הבחין החוקר כי דגימות הדם שנלקחו מהתרנגולות נקרשו באיטיות רבה מאוד ובנוסף הבחין כי התרנגולות סבלו משטפי דם באזורים שונים בגוף.
מאחר ולפי ההשערה הראשונית שהועלתה מקור הבעיה היה במחסור של ויטמין מסוים, נתן דם לתרנגולות את כל הוויטמינים שהיו ידועים עד אז. עם זאת, מצב התרנגולות לא השתפר. השיפור ניכר רק כאשר הוסיף לתפריט של התרנגולות זרעי קנביס, מה שגרם להיעלמות מוחלטת של כל התסמינים. בשלב הזה הסיק החוקר כי בזרעי הקנביס ישנו ויטמין מסוים שטרם התגלה עד לאותם ימים.
כיום, ידוע שוויטמין K אכן מעורב בתהליכי הייצור של מספר חלבונים חשובים המשחקים תפקיד מרכזי בתהליך הקרישה של הדם. אי לכך, מחסור בוויטמין עלול להוביל לבעיות קרישה.
מדוע תינוקות נמצאים בסיכון למחסור בוויטמין K?
המקורות העיקריים לוויטמין K הם מזונות המכילים את הוויטמין וחיידקי המעי הגס המייצרים את הוויטמין. בתינוקות רכים אוכלוסיית חיידקי המעי עדיין לא מפותחת ולפיכך לא ניתן להסתמך עליה כמקור איכותי לוויטמין ובנוסף לכך, חלב האם בדרך כלל דל מאוד בוויטמין.
אי לכך, כבר לפני ארבעה עשורים התקבלה ההחלטה לתת לכל וולד תוסף ויטמין K על מנת למנוע את תסמיני החסר מראש. שימו לב – דימום על רקע מחסור בוויטמין K בתינוקות רכים עלול להוביל לנזק מוחי בלתי הפיך ואף להוביל למותו של התינוק.
עד אחוז וחצי מהיילודים סבלו מדימומים על רקע מחסור בוויטמין K בעידן שלפני הטיפול השגרתי בוויטמין K ישירות לאחר הלידה.
כיצד ניתן הוויטמין לתינוקות?
ישנן שתי דרכים בהן ניתן לתת את התוסף: בזריקה תוך שרירית או בטיפות הניטלות באופן פומי. מאחר ואין מחקרים שהצליחו לקשר באופן חד משמעי בין מתן תוסף ויטמין K באופן פומי לבין הפחתת הסיכוי לדימומים, ההמלצה הגורפת היא לתת את הוויטמין בזריקה. הזריקה מכילה מיליגרם אחד של ויטמין K.
כאשר מתקבלת ההחלטה לתת את התוסף בטיפות, בדרך כלל יצטרכו ההורים לתת את התוסף מספר פעמים באופן עצמאי. על הרופא המטפל חלה החובה להזהיר את בני הזוג מהסכנות הגלומות במתן פומי של ויטמין K ולהמליץ על מתן הזריקה. הזריקה ניתנת באופן חד פעמי תוך 24 שעות מהלידה בבית החולים שבו נולד התינוק.
ראו גם:
שאלות נפוצות לקראת הלידה
בדיקות חשובות לולדים לפני שיחרור האם מחדר יולדות